עמוד:Sefer Aarahim.pdf/18

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫אהבת עצמו

‫מדה זו הנטועה בלב כל אדם מביאה בכנפיה רעה רבה, כי כל התקלות והקטטות וכל מיני פורעניות, אשר ישלם האדם ברע לו, מקורן במידה ז, כי מאהבת עצמו יתאוה האדם להרבות קניינו ורכושו על חשבון אחרים, להגדיל תפארת רום עיניו וכבוד ביתו ולהתנשא לכל לראש ויתמרמר על אלה, שיגדרו


‫י^־‬ ‫שתשאוט בו מדה זו ותמשוא באבו‬ ‫י‪-‬ד‪-‬ררוח‬ ‫אהשתמש בכח הטבעי הזה‪ .‬כי או היה משואא‬ ‫את הדרוש או אמאא את מחסוריו ואחזק עמודי גוו ובריאותו•‬ ‫׳‬ ‫האאה‪ ,‬אם אד נשקיף עאיהם השקפה ברורה‪ ,‬נמצא קורטוב שי‪ 5‬מדת א י‬ ‫‪,.,‬־‪,‬ד‪-‬יח‬ ‫ואכז איז אהכחיד את הבח הזה‪ ,‬שהוא אחד מעמודי‬ ‫מובן מזה‪ ,‬שיגיעה גדואד‪ ,‬צריד האדם אינע ואעמוא כדי ארכי^ ‪ rn-1‬ורוא‬ ‫הטובות בשאמותז׳ אחרי שהכה הזה שיצ אהבת עצמו ימשוא בו בעים ר חו והוא‬ ‫כצר ואויב אכא המרות הטובות יאיז‬ ‫! ‪^>r ,1‬א‬ ‫‪C‬‬ ‫הזה שורר בו‪ .‬ואואם אם ישתדא האדם יניע אמדרנה ב^י׳‬ ‫הרעים בהשתמשו בהם אצורד מעשיו הטובים‪ .‬אמשא׳‬ ‫או מתמוא שאשום׳ אד האיש ההוא דרוש או מאד אחפצי ביתו וצעסקיו ואי־אפש‬ ‫אי אהתקיים באעדו‪ ,‬האא סכאות נדואה תהיה מצדו אם ישתדי‪ 5‬אאבדו מן העו ׳‬ ‫‪SSV.‬‬ ‫כי את נפשו הוא קובע‪ ,‬ואהיפד‪ ,‬חכמה רבה תי•’ ^‬ ‫'ו‘^^י•ד*‬ ‫האיש ההוא אאהבה אותו‪ ,‬כי אז צא אבד שאא יפסיד התועאת‬ ‫אאא שאותה התועאת עוד תגדא שבעתים‪ .‬כי האיש ההוא‪ ,‬אחרי שיהפך ו א ן ׳‬ ‫ישתדא אהיטיב עמו מדעתו ורצונו‪ ,‬החת אשר עד עתה היתה ידו עמו רק מהכרדז•‬ ‫כז יש אהוציא יקר מזואא מבא המרות הרעות וממרת אהבת עצמו יש אבנות כם‬ ‫דמים אושר האדם והצאחתו עד האושר המוסרי ועד בכאא‪ .‬כי אפשר אאדם ^ ׳‬ ‫אמדרנה כזו‪ ,‬שיראה את כא איש כחבר העוזר או בעניניו ואז גם מהשקפת אה‬ ‫עצמו יש או אהיטיב עמו ואקנות את אבבו‪ ,‬או גם בתקוה אתועאת אשר תצא מז •‬ ‫אנפשו‪.‬‬

‫אותיות‬ ‫יש שהזכירו חז״א איזו אות מאותיות א״ב ובאמת‬ ‫י ‘‬ ‫כאותה אות‪ .‬ומה שהזכירו האות הוא רק אתפארת המאיצה‬ ‫החידתית‪ .‬וכמו שאמרו‪ :‬״ואמה אא באאף^‘ ״ )בראפית רבה‪ ,‬א(‪ .‬שהכונה ה‬ ‫עא מאה המתחאת באאף‪ .‬ואו אמרו אמה בתיבה זו ואא בזו‪ ,‬אא היתה המא צה‬ ‫שאמה׳ אבא כשאמרו אמה אא באות זו‪ ,‬שבחיצוגיות המאמר נראה כאילו‬ ‫‪.‬״‪^w‬‬ ‫שאאתם היא עא האות‪ ,‬יש בזר‪ ,‬מאיצה חידתית•‬ ‫יאותה‬ ‫אואם בכא זאת יש כאאים ידועים‪ ,‬אימתי השתמשו‬ ‫במאמר‬ ‫הכלאים הוא׳ שהתשובה תראה ברור‪ ,‬שהכוונה‬ ‫אות וגם כמקום שהאשון עא האות יש בה מתפארת המאיצ»•‬