(שבישכין) [שבישתין] לפילין, וזכוכית לנעמיות, הכניס בתבה לזון את הבהמה ואת החיה. שיש מהן שאוכלת בשתי שעות בלילה, ויש מהן שאוכלת בג׳ שעות ביום. מכאן תדע לך שלא טעם נח טעם שינה. ר׳ יוחנן אמר בשם ר׳ אלעזר ב״ר יוסי הגלילי: פעם אחת שהה נח לזון את הארי, והכישו הארי ויצא צולע, שנאמר: "[וישאר] אך נח" (בראשית ז, כג). אמר ר׳ הונא בשם ר׳ יוסי: יצא נח מן התבה גונח מלבו, לכך אמר: "הוציאה ממסגר נפשי". "בי יכתירו צדיקים" (תהלים קמב, ח), בי נוטלים הצדיקים כתר בעולם, שיהו אומרים: מה אם נח שהיה צדיק [ולא צדיק שלם], כך עשה לו הקב״ה נסים, שנאמר: "ימלט אי נקי ונמלט [בבור כפיך]" (איוב כב, ל), שהיה נקי ולא נקי. ר׳ חנינא ב״ר אחא אמר: אונקיא (פירוש מעט) של זכות היה בו, על אחת כמה וכמה מי (שהיה) [שהוא] צדיק שלם שיעשה לו הקב״ה נסים. הוי אומר: "בי יכתירו צדיקים כי תגמל עלי". אמר ר׳ יהודה בר אילעאי: אילו הייתי שם, הייתי שובר את התבה ויוצא לי משם. "בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים" (בראשית ח, ה), ולא יצא משם אלא המתין לו בתבה, כדי ליתן לו רשות. אמר לו הקב״ה: רשות אתה מבקש? צא מן התבה:
[טו] דבר אחר: צא מן התבה. זהו שאמר הכתוב: אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים (קהלת ח, ב). אמר להם רוח הקדש: משביע אני עליכם, שאם תגזור עליכם מלכות גזרות – אל תמרדו עליה בכל דבר שהיא גוזרת עליכם, אלא אני פי מלך
