עמוד:Or hashem vilna 1905.pdf/23

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה עבר הגהה


הקדמה<center\>

נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי.(תהלים קיט, קה)
הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ.(תהלים לא, יז)
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר.(משלי ו, כג)
הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ.(תהלים פו, יא)
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.(תהלים טז, יא)

יְהִי שֶׁם ה׳ מְבֹרָךְ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדוֹ עִם בְּרִיּוֹתָיו לְהַמְצִיאֵם וּלְחַדֵשָׁם אַחַר הָאֶפֶס הַמֻּחְלָט, בְּאֹפֶן מֵהַחֹכְמָה אֲשֶׁר יִלְּאוּ הַלְּבָבוֹת מֵהַבִין אֶחָד מְנֵי אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים בְּסוֹדוֹ, וְעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וּגְבוּרוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו, אֲשֶׁר לֹא תְכִילֵם לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת. בַּעֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשֶׁמַּיִם, וְשֶׁמֵּי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם, אֶרְאֵלִים וְחַשְׁמַלִּים, שֶׁרָפִים וּקְדוֹשִׁים, אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא רִבּוֹאַן. וְהוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מִגְּבִּיהִי לָשֵׁבֵת עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָׂא. וְעָשָׁה לָהֶם חוֹתַם תָּכְנִית, וַיִיצֵּר ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בַּצֶּלֶם וּדְמוּת כָּל בְּרִיּוֹתָיו, וַה׳ בְּרֹאשָׁם. כְּאוֹמְרוֹ יִתְבָּרֵךְ: "[וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים] נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו). נִשְׁתַּתֵּף עִם כְּלָל הַנִּמְצָאוֹת בְּזֶה, לִהְיוֹת הָאָדָם מֵחֻקָּה מִכָּל חֶלְקֵי הַמְּצִיאוֹת, וְהֵיּוֹתַן תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת שִׂכְלוֹ, כַּאֲשֶׁר כָּל חֶלְקֵי הַמְּצִיאוּת תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַש"י. וּלְזֶה, מָה שְקְרַאוּהוּ קֲדְמוֹנַינוּ ע"ה "עוֹלָם קָטָן", כִּי שַׁמַּהוּ דְּפוּס וְחוֹתָם, מֵחֻקִּים בּוֹ כָּל יְצִירוֹתָיו כֻּלָּם. וְהוּא בְּגֹדֶל חַסְדוֹ וְרֹב טוּבוֹ מִמָּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ וְיִבְחַר בְּבֵית יַעֲקֹב, לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּתוֹכָם, לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ, לעוֹבְדוֹ וְלְדֹבְקָה בּוֹ, אֲשֶׁר הוּא תַּכְלִית הַהַצְלָחָה הָאֱנוֹשִׁית, אֲשֶׁר נַבוֹכוּ בָּהּ רָבִּים וּבַחֲשֵׁכָה יִתְהַלְּכוּ, מֵהַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבוֹנִים.

וַיַּאֵר לָנוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתוֹ אַתְּ שֵׁנִי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, נֵר אֱלֹהִים, וְאוֹר ה', שֶׁהֵם הָאֱמוּנוֹת וְהַמִּצְווֹת, לְהָכִין לַנּוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ הַחַיִּים; אֲשֶׁר בִּלְעֲדֵיהֶם רָחוֹק רָחוֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ, אִם לֹא אֲשֶׁר זָרַח עַל פָּנָיו הָאוֹר הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר יְכוּנֵה בְּזִיו הַשְּׁכִינָה, כְּצֹר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ חֻצַבְנוּ, אֶבֶן בּוֹחַן, אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, אֲשֶׁר מִמֵנָּה

אוצר חיים<center\>

‫ (א) אשר הוא תכלית ההצלחה האנושית. דבר זה ‫באר המחבר במאמר ב׳ כלל ו׳ פרק א׳ בסופו, ‫שהתכלית האחרון מצד המצווה הוא האהבה להשי״ת, ותכלית האחרון מצד המצווה הוא הדבקות הנצחית בזיו השכינה, זז״ש לאהבה ולדבקה בו אשר הוא תכלית ‫ההצלחה האנושית: נר אלהים ואור ה׳ שהם האמונות ‫והמצות, ר״ל, נר אלקים הם המצוות של התורה האלקית כמאה״כ כי נר מצוה, ואור ה׳ הם האמונות התוריות. ‫ולהיות שהשם נר אלקים הוא כולל שני החלקים האמונות ‫זהמצות, ע״כ הקדימו בהמשל. וכמו שאמר בסוף הקדמה הזאת: אשר בלעדיהם רחוק רחוק מי ימצאנו. ר״ל, שרחוק מאוד מן הדעת והעיון השכלי שימצא איש את דרך החיים הנצחיים בלעדי האמונות והמצות התוריות,‬ כי מה שאמרו הפילוסופים בהשארת הנפש שהוא רק ע"י‬ השגת המושכלות, שהשכל הנקנה הוא נשאר אחרי המוות‬ וידבק אל השכל הפועל, הוא דבר רחוק מן הדעת. אם‬ לא בדרך התורה שזרח על פניו האור האמיתי. לא אור‬ השכל הפועל, רק אור העליון האמיתי אשר יכונה זיו השכינה. כמאמר חז"ל (ברכות יז, א) "צדיקים יושבים ועטרותיהם‬ בראשיהם ונהנים מזיו השכינה": הצור אשר ממנו חוצבנו, אבן בוחן וכו'. נראה לי לפרש המשך הדברים כן, הצור אשר ממנו חוצבנו הוא אבן בוחן, ר"ל אברהם‬ אבינו אשר הוא הצור אשר ממנו חזצבנו הוא אבן בוחן‬, בו נוכל להבחין את אמיתת דבדינו, כי רק האמונה‬

‫והמצווה