אשר בהם יתהוו ובעשיית הדבש אשר יוזנו ממנו בעת שיחסר להם המזון מזולת שיהיה להם שכל מעשיי יסודרו ממנו אלה המלאכות. והנה זה האופן מההשגחה הוא באדם בצד יותר שלם מאד, שכבר הוכן לו שכל מעשיי יסודרו ממנו מלאכות רבות מועילות לו בשמירתו, והוכן לו השכל אשר יסודרו ממנו התשוקות לברוח מדברים רבים מזיקים ולכוין אל דברים רבים מועילים. ובקצת האנשים תהיה ההשגחה הזאת באופן יותר שלם, ר"ל שהוא יודיע להם בנבואה הדברים הרעים והטובים הנכונים לבא עליהם כדי שישמרו מהרעות ויכונו אל הטובות, כמו שהתבאר במאמר השני מזה הספר. והנה היה ראוי כן, וזה שהשם יתברך לא יקצר מהשפיע מהטוב והשלמות כפי מה שאפשר לו בנמצא נמצא. ולפי שזה האופן מההשגחה אשר השגיח בהרבה מהבעלי חיים בששם להם תשוקות נפשיות לברוח מהרע ולהגיע אל הטוב מזולת שישערו בטוב ההוא וברע ההוא, היה אפשר שיהיה בקצת האנשים אופן יותר שלם, והוא שיודיעם הרע והטוב הנכון לבא עליהם כדי שיברחו מהרע ויכונו אל הטוב. הנה הוא ראוי שתהיה בהם ההשגחה על זה הצד. והנה בקצת ענינים השגיח באישי הנמצאים בשיגיע להם ענין מה מצער ישמרו בו, כאלו תאמר שהוא שם הלחה השחורה באצטומכא כדי שתדגדג בפי האצטומכא בעת צורך הבא אל המזון, ויצטער בהרגשו בזה ויבקש המזון, כי בזה האופן יהיה נשמר, וכמו ששם במין מה מהבעלי חיים השלכת זרעו כלי אל השמירה, וזה כי הוא בשיפחד מבעלי חיים אחרים יקרה לו מהפחד שישליך זרעו, ויסתר בו.
וכאשר התישבו אופני ההשגחה הנמצאת מהשם יתברך לאלו הדברים אשר בכאן, והיה שכבר התבאר שהשם יתברך ישגיח בקצת אישי האדם מצד הטבע האישי במדרגות חלוקות. הנה ראוי שנעיין באיזה אופן מאופני ההשגחה שזכרנו יתכן שתהיה זאת ההשגחה. והוא מבואר שאי אפשר שתהיה זאת ההשגחה בשישים באישים היותר מושגחים אברים יותר לשמר מציאותם, לפי שהם כלם ממין אחד, ואישי המין האחד הם שוים על המנהג הטבעי במספר אבריהם ותמונותיהם והכחות הנפשיות אשר להם, האלהים, אם לא שיהיה בכאן רבוי אברים באישים מהכרח החומר, ומה שזה דרכו אינו על צד ההשגחה וההטבה. ובהיות הענין כן, הנה ידמה שתהיה זאת ההשגחה באחד מהאונים הנשארים, או במה שיאות להם. ולפי שהוא מבואר ממה שקדם שהשם יתברך יודיע לקצת האנשים הטובות והרעות העתידים לבא עליהם על צד ההשגחה בשמירתם, הנה יראה מזה שהשגחתו יתברך באישי האדם
