כנען (ישעיהו יט יח) או יהודית (מלכים ב׳ י״ט כ״ו וכ״ח וישעיהו לו יא וי״ג ונחמיה י״ג כ׳׳ד).
וכי ישאל איש :לשון ארמית באת ישראל למה? ואיכפת לא אגד זכרה מקרב בני ישראל בשבתס על אדמתה בימי הבית השני? — נשיבהו כי העולים בימי עזרא מהי מספר היו ,וכל ימי הבית לא חדלו יום יום אנשים העוזבים א ת בבל ועולים איש וביתו לשכון בארץ יהודה ,והעולים האלה הם אשר המשיכו ממשלת לשון ארמית בקרב ישראל ,חו קבה נוספת על אחרת /־אשר היא כי כל העולים.הראשונים היו מדברים בלשון ההיא, ואינם מכירים לדבר יהודית. והנה כל ימי הבית נמשך התק והמנהג לתרגם ההורה באזני העם בלשון ארמית ,הקולא קולא גספר ,והמתרגם עומד על ידו ומתרגם על פ ה ,אך לא היה התרגום כתונ על ספר ,כי כמשפט הורה שבעל פ ה מספקו* כי גס הוא כמוה ביאור התורה ,ולא ניתן לתכהב. כי אמנם ראוי לדעת כי חכמי בית שני ,זכרונם לברכה ,כל מאמצי כחס התאמצו ,ובכל חכמתם התחכמו ,להסיר מכשול הפירוד והמחלוקת מקרב עדת ה ׳ ,ועל כן לא מסרו ההלכות והמשפטים בכתב ,כי אם על פ ה ,לבל יוכל איש להתחכם מעצמו בקריאת הספרים ,ומתוך כך יצא לפנות לו דרך לעצמו ,ולעשות,לו •*זולה חלשה כקל אשר יעלה על רוחו, וכאשר יקרה בדורות האלה בכל החכמות ובכל הלמודים ,כי אחרי היות הלמודים כלס ערוכים כשלחן ביד כל אדם ,כל החפץ ימלא את ידו ,והתברך בלבבו לאמר חכם חכמים אני ,ותקל הסכמה .בעיני ה ע ם ,ואין אדם אשר •וכל 5אמר לחברו אני גדול ממך ,החולה בא במשפט,את הרופא, ובעל מיין מהפס אתמליצו ,ופני החכמות משתנים יום יום /איןמראיהן עומד בעיניו ,,ירהט הנער בזקן ,ואשר גבלו ראשונים וקיימוהו וקבלוהו דור אחר דור• ,שחקו עליו צעירים לימים ,ושמוהו מרמה כחמר חוצות. ואס אמנם כל זה טוב ומועיל בכל החכמות ובכל המלאכות ,ט ישוטטו רבים ותרבה הדעת ,הלא רע ומר הוא בדברי ההורה והאמונה ,כי הוא גורם גתוק האחדותבאומה ,ופלוג הכתות השונאותזו א ת ז ו .על כן התחכמו חכמינו הראשונים ,זכר צדיקים לברכה ,להנית התורה כספר הפתוס לפני ההמון ,בלי יוכל איש לדעת ממנה רק את אשר יראו הם טוב ויפת לגלות לו ממנה ,כפי אשר יראוהו ^וכשר לקבלו ולא יזיק
