עמוד:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf/4

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫כנען (ישעיהו יט יח) או יהודית (מלכים ב׳ י״ט כ״ו וכ״ח וישעיהו לו יא‬ ‫וי״ג ונחמיה י״ג כ׳׳ד).

‫וכי ישאל איש‪ :‬לשון ארמית באת ישראל למה? ואיכפת לא אגד‬ ‫זכרה מקרב בני ישראל בשבתס על אדמתה בימי הבית השני? — נשיבהו‬ ‫כי העולים בימי עזרא מהי מספר היו‪ ,‬וכל ימי הבית לא חדלו יום יום‬ ‫אנשים העוזבים א ת בבל ועולים איש וביתו לשכון בארץ יהודה‪ ,‬והעולים‬ ‫האלה הם אשר המשיכו ממשלת לשון ארמית בקרב ישראל‪ ,‬חו קבה נוספת‬ ‫על אחרת‪ /‬־אשר היא כי כל העולים‪.‬הראשונים היו מדברים בלשון ההיא‪,‬‬ ‫ואינם מכירים לדבר יהודית‪.‬‬ ‫והנה כל ימי הבית נמשך התק והמנהג לתרגם ההורה באזני העם‬ ‫בלשון ארמית‪ ,‬הקולא קולא גספר‪ ,‬והמתרגם עומד על ידו ומתרגם על‬ ‫פ ה ‪ ,‬אך לא היה התרגום כתונ על ספר‪ ,‬כי כמשפט הורה שבעל פ ה‬ ‫מספקו* כי גס הוא כמוה ביאור התורה‪ ,‬ולא ניתן לתכהב‪.‬‬ ‫כי אמנם ראוי לדעת כי חכמי בית שני‪ ,‬זכרונם לברכה‪ ,‬כל מאמצי‬ ‫כחס התאמצו‪ ,‬ובכל חכמתם התחכמו‪ ,‬להסיר מכשול הפירוד והמחלוקת‬ ‫מקרב עדת ה ׳ ‪ ,‬ועל כן לא מסרו ההלכות והמשפטים בכתב‪ ,‬כי אם על‬ ‫פ ה ‪ ,‬לבל יוכל איש להתחכם מעצמו בקריאת הספרים‪ ,‬ומתוך כך יצא‬ ‫לפנות לו דרך לעצמו‪ ,‬ולעשות‪,‬לו •*זולה חלשה כקל אשר יעלה על רוחו‪,‬‬ ‫וכאשר יקרה בדורות האלה בכל החכמות ובכל הלמודים‪ ,‬כי אחרי היות‬ ‫הלמודים כלס ערוכים כשלחן ביד כל אדם‪ ,‬כל החפץ ימלא את ידו‪ ,‬והתברך‬ ‫בלבבו לאמר חכם חכמים אני‪ ,‬ותקל הסכמה‪ .‬בעיני ה ע ם ‪ ,‬ואין אדם‬ ‫אשר •וכל ‪5‬אמר לחברו אני גדול ממך‪ ,‬החולה בא במשפט‪,‬את הרופא‪,‬‬ ‫ובעל מיין מהפס אתמליצו‪ ,‬ופני החכמות משתנים יום יום‪ /‬איןמראיהן‬ ‫עומד בעיניו‪ ,,‬ירהט הנער בזקן‪ ,‬ואשר גבלו ראשונים וקיימוהו וקבלוהו‬ ‫דור אחר דור‪• ,‬שחקו עליו צעירים לימים‪ ,‬ושמוהו מרמה כחמר חוצות‪.‬‬ ‫ואס אמנם כל זה טוב ומועיל בכל החכמות ובכל המלאכות‪ ,‬ט ישוטטו‬ ‫רבים ותרבה הדעת‪ ,‬הלא רע ומר הוא בדברי ההורה והאמונה‪ ,‬כי‬ ‫הוא גורם גתוק האחדותבאומה‪ ,‬ופלוג הכתות השונאותזו א ת ז ו ‪ .‬על‬ ‫כן התחכמו חכמינו הראשונים‪ ,‬זכר צדיקים לברכה‪ ,‬להנית התורה‬ ‫כספר הפתוס לפני ההמון‪ ,‬בלי יוכל איש לדעת ממנה רק את אשר יראו‬ ‫הם טוב ויפת לגלות לו ממנה‪ ,‬כפי אשר יראוהו ^וכשר לקבלו ולא יזיק‬