חוט המשולש
לפרשת מקץ
לומר להם פלע' להס נה״ש וכט^מא איפכא אין להקפות* דאפסי לימי אף ספרע להם בה״ג‘1 יחשבו מזה דבר סא״נ ט רקה כ״׳כ• וגס בריא יותר אכילת שחוטה מנבילה ולכך מתן להם בסר סחוטה* משא״ב נטילת ג״ה סהוא דבר פ׳״ב טירחה יתירה לחטט אחריו אולי בזה לא הי׳ מאמינים )ונדקיי״ל בנסים סדעתן אינן נאמנים בדבר סי״ב טירחה( אגל כיון מראו דקדק נטילתן של ג״ה סי״ב טילחה • לא הי׳ צ״ל להם פרע להם בית הפחיטה: א ד ל מבואר עפמ״ם בסו״ת אמונת סונואל דאזן י איסור לפ״ע רק בדבר סאיהו גופא נצטוה בכך משא״נ בדבר שאינו נצטוה המכשיל א״י 1על לפ״ע )ועיין באורח משור להג״ה ד״מ מה סמפלפל ע״ז( ולפ״ז א״ס דאף שנטלו ג״ה בפניהם אפשר לומר דאגתי אין ראי' לשחיטה דבסלמא איסור ג״ה שגס להם נאסר מצד ב״נ ולכן לא יכשילו אחרים סלא לעבור על לפ״ע משא״כ נבילה שאין ב״נ מוזהר עליו אין קפידא להם להכשיל לאחרים כי בזה ליכא לאו דלפ״ע ולבן אמר פרע להם בית השחיטה והתינח למ״ד ג״ה נאסר לב״נ אבל למ״ד ג״ה אינו נאסר לב״נ א״כ הדר׳ קושייתינו לדוכתי׳ וא״כ מבואר קושי׳ תוס׳ ממילא דהוכיח הגמ׳ שפיל לס״ל כונ״ד ג״ה נאסר לנ״נ ולו״ק :
לפרשה הנ״ל g 3״ pבתענית אסור לשמש מטתו בשני רעבון י שנאמר וליוסף יולד שני בניס בטרם תבא שנת הרעב ומקשה התוס׳ מהא דאמרינן 3גמ׳ דב״ב בכללן אתה מוצא שבעי׳ ובפרטן א״א מוצא אלא ע׳ חסר אחת משוס דיוכבד שנולדה בין החומות השלימה • וא״ב איך שימש לוי בשני רעבון • ול הב״י לא״ח סי׳ חקע״ז דהרא״ס פ׳ מקץ מקסהקושי' זו סל התום׳ מדנפשי' ותי׳ דוודאי חשוכי בנים מוחר לשמש בשני רענון כדי לקיים מצות פ״ור בזכר ונקיבה בדינו• ולוי עדיין לא הי' לו בת והותר לו לשמש וק׳ ע״ז דא״כ גס יוסף הותר לו לשמש 0ג״נ hiהי׳ לו בת עדיין דאי הי' לו בת הי׳ לו למנוחה תוך ע׳ נפש ונ״ל לבאר דברי הרא״ס : ע פ מ ״ ד במ״ר ויבא יוסף דנ ת ם רעה וגו׳ אמר ד׳ מאיר שאמר חשודין גניו על אמ״הח* ומקשה הרא״ס א״כ אמאי לקה יוסף על שאמר האמת מה שראה* וגס על השבטים תמוה איך יעפו רעה כזאת ח״ד ותי׳ דבאמת אכלו מפרכסת דבישראל בסחיטה תלי׳ מילתא ולית בי׳ מסוס איסור אמ״הח
המשולש
כב
מסא״כ בב״נ דנמיתה חלי׳ מילתא כדאיתא בחוליי ובאמת בכי יעקב יצאו מכלל ב״נ והותר להם מפרכסת * ויוסף! טעה בדין וסובר סי״ל דין ב״כ ולכ״א סחשודיז על אמה׳׳ח • והקשה ע״ז מה״רס יפה שהרי מה שיצאו מכלל ב״נ היינו להחמיר ולא להקל* וע׳ בס׳ פ״ד האריך בזה והעלה דבהא גופא הי׳ מחולקים יוסף עס אחיו דסבטיס סברו שיצאו מכלל ב״נ לגמרי אף להקל ויוסף ס׳ סרק להחמיר יצאו״ רק דהקסה ע״ז דהרי מצינו יעקב למד תורה בבית מס ועבר* וגס יוסף גופא כדכחיב וירא את העגלות ששלח יוסף מרמז לו יעקב שעקק עמו בפ׳ עגלה ערופה כמס״כ רס״י בחימש ־ וק״כ מוכח שיצאו מ:לל דין ב״נ אף להקל דהרי כנרי פלמל תורה ח״מ : . ו ל ״ ב לבאר קושי׳ זו* ד הנ ה מקשה הגמ׳ כסנהדרין על הא דאמר נכרי סליוד תורה ח״מ* דהחני׳ הי׳ רמ״א נכרי העוסק בתורה ה״ה ככה״ג דכתיב אלה המצו׳ אשר יעשה האדס וחי בהן * אלמא דמותר לעסוק בד״ת• ומשני ה״א ב״ז מצות דידהו מותר לעסוק בתורה ולפ״ז הכה האבות שקיימו כהת״כהותר להס גס ללמוד כהח״כ ולכך א״ם דר״מ דאמר דיוסף אמר קשודין בניך על אבמה״ח לשיטתי׳ אזיל* דלדידי' שפיר יש לקיים תי׳ הפ״ד הכ׳׳ל דיוסף הס״ל דיס להס דין ישראל רק לחומרא והא דהותר לו ללמוד דכמו דנכרי מותר לעסוק בז׳ ומצו' דידהו ה״ה אינהו דקיימו כהת״כ מותר לעסוק בהו • והכה המפרסי׳ כתבו יאף דב״נ נצטוו על פו״ר קודם מ״ת היינו בכללן דהיינו כלל קיום המין אבל דצריך להיות זכר ונקיבה ע״ז לא נצטוו ילפ״ז מבואר היטב קושי׳ הרא״ם דבוודאי יוסף לשיטתי׳ דס״ל ד׳״ל דן ׳סראל רק להחמיר ולא להקל י' חזור לסמס בפני י ע מן כיון דה״ל נ' זכריס וכבר קייס מצות פו״ר ואי משוס דבעינן זכר ונקיבה היינו בישראל ולא בב״כ וכיון דלהקל אין להס דין ישראל אסור לשמש בשני רעבון* משא״כ לוי לשיטתי׳ דהא האחי׳הס״ל דיש להס דין ישראל לגמרי מותריז לשמש בשני רעבון מטעס קו״ר כדין ישראל וק״ל ^ : ו ב ד ב ר י נ ו הזה יבואר באופן אחר הא דר״מ הכ״ל דאמר דבז׳ מצות דידהו מותר לב״נ ללמוד תורה * דלשיטתי׳ אזיל והוכית דבריו • והוא דלכאורה י״ל דמוכח מהא דק׳ קושי׳ הגמ׳ בכללן אתה מוצא סבעיס וכו׳ וע״כ לומר דיוכבד הסלימה וק׳ קושי׳ חוס' דאיך שימש לוי בשנת רעבון ויוסף לא שימש בשנת רענון וצ״ל דיוסף לשיטתי׳ דס ל F 2
