עמוד:Hebrewbooks org 38168.djvu/85

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

כו איזה דברים מותר ליקח בפירות שביעית ובו י"ב סעיפים:

א. מותר ליקח בפירות שביעית דבר מועט שמותר ליקח כפמ"ש בסי׳ הקודם כל דבר מאכל או כל דבר משקה או כל מין סיכה להגוף וכן להדלקת הנר או לצביעה כללו של דבר דכל מה שמותר לעשות בפירות שביעית מותר לקנות בו דבר כזה וכן כשמכר פירות שביעית במעות יכול לקנות בהמעות אלו הדברים דדמי שביעית כשביעית עצמה ודבר פשוט הוא דכשם שמאכלי אדם אין מוכרין ליקח מאכלי בהמה כמ"ש שם כמו כן בדמיהן וכבר נתבאר שם דאוכלי בהמה אין מוכרין ליקח אוכלי בהמה ונראה דגם להחליפן על אוכלי בהמה אחרים אסור:

ב. אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדן כלומר כנגד אותם דמים יקנה משלו דברים לצורך אכילה ויאכלם בקדושת שביעית וכן אין מביאין קיני זבין וקיני זבות וקיני יולדות מדמי שביעית כלומר לא מיבעיא קרבנות בהמה אסור דכיון דהאימוריס קרבים על המזבח והתורה אמרה לאכלה ולא לשריפה אלא אפילו קיני עופות ויש בהם חטאות דכולו נאכל לכהנים מ"מ אסור דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין ואם הביא יאכל כננדן:

ג. וכן אין סכין כלים בשמן של שביעית דלא הותרה סיכה משביעית אלא לאדם ואם סך יאכל כגגדן וכן אין סכין עורות בשמן של שביעית מטעם שנתבאר ואם סך יאכל כגגדן וכן אסור ליקח טלית או חלוק מפירות שביעית או מדמיה אע"פ שזהו לגופו ואע"ג דכתיב לכם לכל צרכיכם והנאתו וביעורו שוה והוא שוה לכל נפש פירש"י בסוכה (מ"א. ד"ה וביקש) הטעם דהתורה אמרה לאכלה בתוך הזמן ולא לסחורה וזה מתקיים לשנה הבאה עכ"ל וצ"ל דלא דמי לצבע דהעיקר כבר כלה ולא נשאר רק חזותו ולאו מילתא היא משא"כ טלית וחלוק גופו קיים הרבה שנים וכן מנעלים לרגליו אסור וכן כל מיני מלבוש ומין מנעל אסור לקנות ולהחליף בין בפירות שביעית עצמן בין בדמיהן דדמי שביעית כשביעית:

ד. ואמרו חז"ל בסוכה (שם) מי שיש לו סלע של שביעית וביקש ליקח בו חלוק כיצד יעשה הולך אצל חנוני הרגיל אצלו לקנות תמיד ויעשה רצונו ואומר להחנוני תן לי בהסלע של שביעית פירות (לאוכלן בקדושת שכיעית) וממילא שהסלע יצא לחולין דהא פירי שני הוא ולא נתפס בקדושת שביעית כמ"ש בסי' הקודם דרק הפירי עצמה והדבר האחרון נשארו בקדושת שביעית ע׳׳ש אמנם הקונה אינו אוכל הפירות דא"כ איך ישיג הסלע אלא נותן להחנוני הפירות במתנה והחנוני אוכלן בקדושת שביעית והחנוני נותן לו הסלע שנעשה חולין במתנה והוא לוקח בו חלוק והרמב"ם ז"ל לא הביא זה ולא ידעתי למה:

ה. שנינו במשנה (פ"ח מ"ה) דאין נותנים פירות שביעית או דמי שביעית לא לבייר וזהו החופר בורות ומספיק מים לכל בני העיר לכל תשמישים ואף שיש בתשמיש זה מים לשתייה וזה מותר מ"מ רובי תשמישי מים אינם לשתייה ואסור בפירות שביעית וכן ליתן לבלן בעד המרחץ או לספר שכר תספורת או לספן שכר הספינה אסור דכל זה אינם לאכלה וגם אינם בכלל לכל צרכיכם דזהו כעין מסחר והוי בכלל ולא לסחורה ולכולם יכול ליתן מתנת חנם ואע"פ שיודע שבשביל שנתן לו מתנה לא יתבע ממנו שכר וכן יכול ליתן במתנה לכל האומנים ואע"פ שע"י זה יעשו לו איזה אומנות בזול או בחנם ובלבד שלא ידברו שמפני המתנה עושה כן:

ו. דמי שביעית אין פורעין מהן חובות ואין עושין בהן שושבינות שנותנים להחתנים בזמן חופתם דזהו ג"כ כפרעון חוב שזה נותן לזה וזה נותן לזה ואין משלמים מהם תגמולים כשהנהוג לשלם זל"ז דהוי ג"כ כפריעת חוב ואין פוסקין מהן צדקה לעניים בבהכ"נ אבל משלחין להם דברים של גמ"ח וצריך להודיעם אבל הצדקה שבבהכ"נ הוי כחוב דפסיקה זו עושין על כל אחד מאנשי בהכ"נ והוי כחובה:

ז. אם ירצה ליקח ככר מנחתום על סמך שילקוט ירקות מהשדה ויתן לו לא יאמר לו תן לי

ככר