ועצמות, עור נקרא קליפין דאורייתא ובשר ע"ד מי שיגיע עצמו טועם טעם בשר וגידים ע"ד ויגד להם שא"ל דברים הקשים כגידים, ועצמות פירש עצמיותו של התורה עדיין לא נתגלה כי הנה כל התורה מלוקט מאנשים צדיקים מאדם ואבות ומשה שהשרה שכינתו על מעשיהם. וזהו תורה שלימה אבל בהירות עצמיות לא נתגלה עדיין עד שיבא משיח ויבינו בהירות עצמיותו וזהו תורה חדשה מאתי פירש מעצמיותי וזהו שניבא יחזקאל שהוא ראה את בנין העתיד ואמר התחיינה עצמות האלה פירש העצמיות של תורה דבמצרים הי׳ גלות הדעת כי לא ידעו שיש אלוה בעולם ובדעת חדרים וכו׳ פירש כל המדות כי כשיודע שהוא בנו מניח אהבתו והתפארותו כי אעפ״י שיש תעגוג מכח זה מניח את התענוג ההוא ומדבר עם הבן ונושק אותו אעפ״י שזה לו תענוג שאינו יפה בפני הבריות. ובשאר גליות היו המדות בגלות ע״ד איה גבורתיך שלא הי׳ התגלות הגדולות והגבורות ואח״כ מצאו ששם היו ואמרו זהו גבורותיו ובצאתם מהגלות נתגלו המדות וביציאת מצרים הי׳ הוצאת הדעת שנודע שיש אלוה בעולם. וזהו פירש הוציא גוי ואלקים כי כביכול גם הוא יצא שהנהגה ׳בעולם אלקותו ית׳.
- ז
והנה איל אחד איתא בזוהר היא האיל שנברא בין השמשות ובן שנה היה פירש בין השמשות דבר הממוצע בין יום ובין לילה דבכל דבר יש ד׳ יסודות אש ומים רוח עפר והם דברים נגדיים מים מכבה אש רק צריך להיות עוד דבר א׳ המחברם והוא מדת אי״ן כי כאשד מגיע יסוד המים לבטל את יסוד האש הוא נתבטל ממציאות שהגיע למדת אי״ן ובאהבה ויראה ג״כ כך כי בדבר גשמיות שהוא אוהב דבר אז אינו ירא ממנו בשעת מעשה וכשהוא ירא ממנו אינו אוהב אותו אמנם בהש״י יש אהבה וידאה באחת כי הוא המחבדס וכח הפועל בנפעל והאי״ן נקרא חכמה ע״ד החכמה מאי״ן תמצא. וחכמה ראשית ראשית חכמה יראת ה׳ וכשנקרא ראשית אזי יש לו מספר דאחד משמעותה אחדות אבל ראשון הוא התחלת המספר מסתמא יש מדריגה שהיא למעלה מן החכמה ויום נקרא בהירות שאדם דואה את בהירותו ית׳ ולילה נקרא חשכת שאינו דואה ח״ו בחירתו והמחברם הוא אי״ן. וזהו בין השמשות דבר המחבר בין יום ובין לילה חהו ד.יתה ענין העקדה שהעלה את יצחק לכלול אותו במדת אהבה והאלקים נסה את אברהם הגבורה עלה מכח האהבה ובוודאי הוצרך להעלותה במדת אי״ן ובן שנה הי׳ פי׳ שנה לשת שינוי ד״ל עי״ז יובל להשתנות.
- ח
יהי כבוד ה׳ לעולם כי בהירות הקב"ה. אין כל העולמות יכולים לסובלו אך הוא ית׳ עושה כמה צמצומים כדי שיכלו לסובלו וקשה לכאורה הוא זה יותר כבוד שאין העולמות יכולים לסובלו אך ישמח ה׳ במעשיו שרוצה לשמוח במעשיו כדמיון אב שיש לו בן קטן והבן קטן רוצה ליקח מקל לרכוב עליו כמו על הסוס אעפ"י שדרך הסוס להנהיג את האדם והוא מנהיג אותו מ"מ יש לו תענוג בזה ואביו עוזר לו ונותן לו מקל למלאות תאות הבן. כך הם הצדיקים רוצים להנהיג את העולם וברא הקב"ה
