408
המעשים בקירענע וקיפראס
והוא שכל הדברים הלכו קבועים ועומדין על פי התורה והמצוה.
והן גם ענין דברי ר' יהודה בברייתא במס' סוכה ד׳ נ״א ובתוספתא שם פ"ד ממה שראו עיניו בשחרות ימיו באלכסנדריא לפני ההרג הכללי הזה:
"תניא ר׳ יהודה אומר מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל אמרו כמין בסילקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים שהיו בה כפלים כיוצאי מצרים והיו בה שבעים ואחד קתדראות של זהב כנגד שבעים ואחד של סנהדרין גדולה כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד ריבוא ככרי זהב ובימה של עץ באמצעיתה וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן ולא היו יושבין מעורבין אלא זהבים בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפגי עצמן וכשעני נכנס שם הי׳ מכיר בעלי אומנתו ונפנה לשם ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו אמר אביי וכולהו קטלינהו אלכסנדר מוקדן וכו'".
וכבר הגיה שם הגר"א זצ־ל ״וכולהו קטלינהו טרכינוס״ והוא טראיאנוס, וכן מפורש בירושלמי סוכה פ"ה ה״א ״ומי החריבה טורניינוס הרשע".
וכידוע דרכם בכל מקום לקרוא המעשים על שס הקיסר אשר בימיו עשו שרי הצבא מה שעשו. ור' יהודה יאמר ״מי שלא ראה וכו' לא ראה בכבודן של ישראל" כונתו לא ראה בכבודם של ישראל בימיו הוא,
כי בימי הבית השני הי׳ כבודם של ישראל בירושלים ובהמקדש המעוז אשר לא הי' לו דוגמא בכל העולם.
אבל בימים הרעים ההם אשר ירושלים היתה שממה מבניה והמקדש חרב, וגם הכרם ביבנה בטל,
אז היו דברי ר׳ יהודה ״מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל“,
והנה נחרב אז שם גם זה כדברי אביי ״וכולהו קטלינהו טרכינוס".
ודרך היונים עם היהודים היתה אחת בכל משך הימים הרבים מימי הורדוס ואילך.
ופהילא בספרו ״המלאכות אל גאיוס“ יאמר:
"ובידי הנציב היה חיל ועזוז די להשקיט את שאון המתקוממים האלה על נקלה, אבל הוא ראה און ולא שם לב וכו׳ ויחזק ידי מרעים וכו׳ אז החליפו היונים כה ויבואו בקרדומות להרוס את המון בתי כנסיות אשר הי׳ לנו למרבה וכו׳".
והנה יאמר ר׳ יהודה על זה כי כל סי שלא ראה זה לא ראה בכבודם של ישראל בימים ההם, כי כקהלה זו בכל כבודה והדרה לא הי׳ אז בישראל דוגמתה.
ופתאום על ידי תחבולות ערמה ומזמה נחרבה ונהרסה הקהלה היותר גדולה בישראל היותר מסודרת בין כל מושבות בני ישראל בגוים, וכל יושביה מריבי רבבות נהרגו.
אז רעשו אמות הסיפים בכל מושבות בני ישראל בין היונים, איש לא האמין בחייו.
