עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/307

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪298‬‬

‫‪ זמן‬המעשים‬


ואם כי שם אפשר לפרש גם באופן אחר אבל במקום הזה אין דרך לפרש כי אם שהי׳ זה חולי עוברת, חולי שאין בה סכנה רק שסבל יסורין.

שהרי הדברים מפורשים שר׳ עקיבא שחק והאם יעלה על הדעת שראה ר׳ עקיבא את רבו בסכנה ונוטח למות ושחק ושמח.

והננו רואים כי במות ר׳ אליעזר הי׳ צערו גדול כל כך עד שבא על זה בסנהדרין ס״ח: ״פנע בו (בארון ר׳ אליעזר) ר׳ עקיבא בין קיסרי ללוד הי׳ מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ״.

ואם לאחר מותו אשר כדברי דוד ״אשר לא ישוב אליו עוד״ הצטער כל כך אף כי בעודנו חי ומוטל בסכנה למות, ואיך ישמח וישחק.

אבל הדברים גם מפורשים כי ידובר בצער עובר צער לשעה, ולא הי׳ שם כל סכנה, והן דברי ר׳ עקיבא".

״לכך אני משחק כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשנו מדביש אמרתי שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו עכשיו שאני רואה רבי בצער אני שמח״.

דהיינו שהוא רואה את רבו בצער עובר כמו יינו שהחמיץ, או פשתנו שלוקה, ודובשנו שהדביש.

ועל כן היו דבריו ״עכשיו שאני רואה רבי בצער (עובר) אני שמח״.

והאם יכול להיות ספק שהי׳ כל זה בעוד ר׳ אליעזר בכל כחו, רק שחלה מחלה עוברת אשר סבל ממנה יסורים.

והננו רואים שכן היתה לפני זה גם תשובת תלמידי ר׳ אליעזר שכששאלם ר' עקיבא ״מפני מה אתם בוכים״ אמרו לו ״אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה״.

שכל זה הי׳ רק חולי עוברת ור׳ אליעזר רק הצטער על זה, ועל כן השיב להם ר׳ עקיבא ״לכך אני משחק״ על דבר הצער הזה עצמו.

ולא הרגישו החוקרים האלה גם בדבר פשוט מאד, שאם הי׳ זה בהיות ר׳ אליעזר נוטה למות, ומת אז מה ענין לדברי ר' עקיבא: ״לכך אני משחק שכל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש וכו' אמרתי שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו עכשיו שאני רואה רבי בצער אני שמח״.

ואיזה דבר חדש ראה בזה ר׳ עקיבא והאם לא ידע כי סוף אדם למות, ומדוע חשש לפני זה שמא קיבל רבי עולמו, והרי זה ודאי שבסוף ימיו יחלה וימות.

אבל כן הדבר שלא על זה הם דברי ר׳ עקיבא, כי אם על חולי אשר נצטער בה ר׳ אליעזר באמצע ימיו.

ולא ראו החוקרים האלה גם את אשר בין עיניהם.

כי כל הדברים בסנהדרין שם מראשם לסופם ידובר רק בחולי, ואני ד׳ רופאך, ובא שם גם עוד מעשה בר' אליעזר אשר ר׳ עקיבא נחמו ואמר ״חביבין יסורין" וכל לשון הגמ׳ שם הוא:

״והלוחש על המכה וכו׳ אמר ר׳ יוחנן וברוקק וכו׳ תנו רבנן סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת וכו׳ ומעבירין כלי על גבי העין וכו' ואין שואלין וכו׳ ר׳ יוסי אומר אף בחול אסור וכו׳ תנו רבנן שרי שמן ושרי ביצים וכו׳ אמר ליה ר׳ אבא