294
ר' אליעזר חכם הוועד והוראותיו
"ר׳ אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר
ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה״.
ובגמרא מיד אחר המשנה בא:
״תניא אמר לו ר' אליעזר לר׳ יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד אלא למי שראהו כל ימיו של ר' אליעזר היו עושין כר׳ יהושע לאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו כר׳ אליעזר בחייו מאי טעמא לא משום דר' אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר׳ אליעזר לא מצינן מחינן בהו לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר דמצינן מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו".
והדברים כמו שהם יפלאו מאד, ומה ענין להדברים ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו".
ולאיזה יושנו החזיר ר׳ יהושע את הדבר והיכן הי׳ בזה הוראה כללית אשר נתבטלה על ידי ר׳ יהושע ולאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו.
והרי גם במשנה גם בהברייתא אין כאן לפנינו כי אם מחלוקת שנחלקו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ככל דבר מחלוקותיהם בכל מקום ״ר׳ אליעזר אומר ארבע וכו׳ אמר ר׳ יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה".
ומבואר שלבד מחלוקתם של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע לא היתה שם הוראה כוללת ידועה, אף כי לא הי׳ שם הוראה של הלכה למעשה שפשטה ברבים, עד שיהי׳ אפשר לאמר ״לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע הדבר ליושנו".
אבל כן הדבר כי גם המחלוקת הזאת היתה גם היא בתוך הימים ההם אשר בית הוועד בכללו לא נאסף, והדברים לא לבד שנשארו בלתי מוכרעים בהכרעה אחרונה מוחלטת, כי אם שגם דעת הרבים להלכה לא הי׳ הרבים של בעלי הוועד בכללו, כי אם רק הרבים מתוך חכמי הוועד המעטים אשר נשארו ביבנה עצמה.
ובהיות ר׳ אליעזר חכם הוועד ביבנה וההוראה הכוללת היתה מוטלת עליו הנה התנהג בימים ההם כדעתו, וככל אשר הורה הוא, גם פשטה שם ההוראה על פיו, וממנו ראו וכן עשו.
אבל אחרי אשר נתמלאה שם הסאה על ידי ההוראה בדין "חתכו חוליות" וכאשר לא רצה ר׳ אליעזר לחזור בו בלא אסיפת כל הוועד והכרעתם, נתנדה מרבן גמליאל, ובטלו כל ההוראות ההם אשר הורה שלא כדעתם.
ובתוך זה בטלו גם את ההוראה הזאת של ר׳ אליעזר.
אבל בעצמו של דבר קבל ר׳ יהושע דברי ר׳ אליעזר בהוראה זו וטענתו "אתה לא שמעת אני שמעתי וכו'״, והן דברי הברייתא ודברי הגמ׳ על זה:
"כל ימיו של ר׳ אליעזר (מאחרי אשר נתנדה עד סוף ימיו) היו עושין כר' יהושע לאחר פטירתו של ר׳ אליעזר החזיר ר׳ יהושע את הדבר ליושנו".
היינו לכמו שהי׳ הדבר לפני מה שנתנדה ר׳ אליעזר, שהוראת ר׳ אליעזר בימים ההם כבר פשטה שם, ובהיותו ״חכם הוועד" הכללי היו הוראותיו להלכה
