המעשים כהמתיבתא ובמדינה
קמז
״הנה ראינו שכבר בתחלת השערוריה הכיר רבן גמליאל וכו' והבין בלבבו כי חפצו הטוב והמטרה הגדולה לטובת האומה אשר היתה לנגד עיניו לא נכרה מרוב חכמי דורו. ואמנם ההכרה הזאת עוד התעצמה בקרבו מרגע אל רגע ביום ההוא בראותו כל אשר נעשה בועד החכמים ביום אחד ראשית מלאכתם הי' לקבץ על יד מחלוקות חכמים קדמונים והתחילו במחלוקות ב״ש וב"ה והמחלוקות אשר בהן חזרו ב"ה להורות כב"ש ומנו המחלוקות אשר בהן ב״ש לקולא וב"ה לחומרא וכו׳ ומי אשר עינים לו ולא יראה מהמראות האלה כי לכבוד הדעות אשר בטלו במיעוטן בכלל ולכבוד בית שמאי בפרט נעשו כל המעשים״.
וכפי הנראה הנה בסדר המשנה של החכם ווייס לא הי׳ שם כי אם דברי בית שמאי ולא דברי בית הלל.
ולא ידע החכם ווייס כי יחד עם דברי בית שמאי באו דברי בית הלל אשר הלכה כמותם.
ולא ידע החבם ווייס כי דוקא מפני שאז הי׳ ימי הבירור ואשר נפסקה הלכה כבית הלל הי׳ ההכרח לרשום המקומות המעטים אשר חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.
ולא ידע החכם ווייס כי דוקא מפני שהחליטו אז הלכה כבית הלל הי׳ הכרח גמור לציין בכלל גדול לדעת דברי בית הלל, כי בכל מקום דבריהם לקולא ולהביא המקומות היוצאים מן הכלל הזה.
ולא ידע החכם ווייס כי מכל דברי בית שמאי ובית הלל כולם בכל הש"ס באו במס׳ עדיות רק שבעה מקומות, והן הנם העוללות אשר עדין לא נסדרו במקומם אצל יסור המשנה כי לא הי׳ להם מקום שם ככל אשר כבר נתבאר לנו בפרק ו׳.
ולא ידע החכם ווייס כי כל הדברים האלה יורו על דבר הבירור הגדול אשר הי׳ אז יחד עם רבן גמליאל לכל דברי בית שמאי ובית הלל והחלטת ההלכה כבית הלל וככל אשר כבר נתבאר.
וזה באמת רעה חולה גדולה כי מבלי לחקור ומבלי לדעת היו פתאום לחוקרים, בחשבם כי אין צריך כי אם לדבר דברים כמתלהמים.
פרק כ״ג.
הוראותיו של ר׳ אליעזר חכם הוועד.
והדבר הזה כי בוועד של בו ביום הוצעו הדברים אשר נחלקו החכמים בכל ימי ביטול הוועד מאחרי ימי בירורי המשנה, וכי לכל לראש הוצעו שם להכריע המחלקאות של ר׳ אליעזר,
וכי כל דבר המעשים עם ר׳ אליעזר באו רק על ידי ביטול בית הוועד, בהיות ר׳ אליעזר חכם הוועד ביבנה, והורה בימי ביטול הוועד כדעתו נגד דעת חביריו הנשארים.
כל הדברים האלה יאירו לנו להבין ענין גדול הבא במשנה ובגמרא במס' נדה ד׳ ז׳ אשר רק על פי כל זה יאירו אור לפנינו ובא שם במשנה:
