הנסיעה הראשונה לרומי
קמא
מהם נלקח כל רכושם, קלעמענס עצמו נהרג בפקודת הקיסר ודאמיטיללא אשתו
נענשה בעונש יותר קל ונשלחה לארץ גזרה על האי פאנדאטעריא."
ואיזה ענין יש לזה עם ספור המדרש והרי דבר דיא ״כי בין ההרוגים הרבים אשר הרג דאמיטיאן הרג גם את קלעמענס, וגם אלה ביחוד אשר נהרגו מפני נטיתם להיהדות גם אלה רבים היו בימי דאמיטיאן, כמו שהם דברי דיא ״וכן ענשו אז קשה כל אלה אשר נטו אל היהדות״.
ותהי להיפך כי בספור המדרש מבואר כי לא נגע הדבר מאומה אל אשת הסנקליט והיא ישבה גם אחר מותו שלוה בהיכלה עד שחכמי ישראל יכלו לבקרה ולנחמה שם.
ואשתו של קלעמענס נדונה גם היא במשפט הקיסר, על נטיתה אל היהדות, ולבקרה אחר זה הי׳ סכנה לא לבד לחכמי ישראל עצמם, כי אם גם להכלל כלו, ובשום אופן לא היו רשאים לעשות כן.
ואין חפצנו להאריך בסתירת הדבר הזה מחבור הריגת קלעמענס עם דברי המדרש, אחרי אשר לכל ענין דברינו הוא למותר כי הדברים מפורשים שהיו שם ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ורבן גמליאל, ור׳ אליעזר לא הי׳ יחד עם רבן גמליאל כי אם בימי טיטוס וראשית ימי דאמיטיאן אבל לא בסוף ימי דאמיטיאן ככל אשר יבואר לפנינו.
וגם לפי דברי החוקרים ההם אשר טעו להמשיך ימי יציאת ר׳ אליעזר מבית הוועד, גם לפי דבריהם ולפי דברי גרעץ עצמו לא יגיע זה עד סוף ימי דאמיטיאן ככל אשר נראה עוד.
והחקירה הזאת אינה רק דבר פרטי בנוגע לנסיעת החכמים לרומא לבקש על עמם, כי אם דבר כללי גדול מאד בנוגע לכל סדרי המעשים אחר זה.
פרק כ.
המעשים בהמתיבתא.
דברי ימי ישראל לא נחקרו בתור שלשלת המעשים ההולכים יחד ומפיצים אור על עצמם ועל מהלך הדברים, כי אם השתדלו לנפצם לשברים, ולשום חוליא חוליא במחשך.
כי על כל זאת לא הושם לב לחקור זאת מה הוא הדבר אשר פתאום יתראו אסון על אסון בהמתיבתא והמון מעשים רבים זה אחר זה, תחת אשר לפני זה שררה שם מנוחה שלמה, ושלות השקט של אהבה וריעות בין כל ראשי חכמי הדור.
זה עתה הי׳ שם ברורי כל דברי יסוד המשנה וברורי דברי בית שמאי ובית הלל אשר עסקו בזה כל חכמי הוועד יחד שלש שנים רצופים, ואין פרץ ואין יוצא.
ופתאום והנה אש מתלקחת תחלה עם ר׳ אליעזר ואחר זה מיד עם ר' יהושע, מעשים אחרי מעשים, ואחר זה המון מעשים רבים של בו ביום.
ר׳ אליעזר בן הורקנוס לא בא זה עתה לבית המדרש, חבר הי׳ לר׳ יהושע מימי ילדותם (יבואר לפנינו) ויתהלכו יחד עשרות בשנים כרעים אהובים ור׳ עקיבא
