244
יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
עשר לסאה" תחת "משלש לקב" ובן עזאי יאמר אני אפרש את קבלתו בסגנון זה
ואיך אפשר לאמר שגם השיעור עצמו אינו הלכה.
ג) ויותר מזה כי דברי ר׳ יהושע מפורשים שאין זה מדעתו ומסירתו כי אם מה שקבל מרבותיו "כך שמעתי סתם" ולא נחלק שם אדם עליו, ודבריו וקבלתו מרבותיו על המשנה בנגעים מסר בכל סגנונם.
ולא הי׳׳ חולק בבית הוועד על עיקר קבלתו, ואיך לא יהי׳ הלכה כדבריו.
וגם כי אלו היו התנאים האחרונים חולקים על דבריו הלא הי׳ זה בא במקומו, ובמקום אבוהון דכולהו פרס דבית המנוגע.
ד) ואמנם כי יותר מכל זה שגם בכל דברי הגמ' בעירובין שם, ובכל המחלקאות אשר הוזכרו שם גם מדברי הברייתות הוא רק בפסול גויה ועירובין, אבל אין זכר שם כלל מפרס דבית המנוגע.
ועל הפיסקא מהמשנה "חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה" בא שם:
"תנא וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין ותנא דידן מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין משום דלא שוו שיעורייהו להדדי דתניא כמה שיעור חצי פרס (לפסול גויה) שני ביצים חסר קמעא דברי ר׳ יהודה ר׳ יוסי אומר שני ביצים שוחקות שיער רבי שני ביצים ועוד כמה ועוד אחד מכ׳ בביצה ואלו גבי טומאת אוכלין תניא רבי נתן ור׳ דוסא אמרו כביצה שאמרו כמוה וכקליפתה וחכמים אומרים כמוה בלא קליפתה אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא זו דברי ר׳ יהודה ור׳ יוסי אבל חכמים אומרים כביצה ומחצה שוחקות ומאן חכמים ר׳ יוחנן בן ברוקה פשיטא שוחקות אתא לאשמעינן".
ואיך אפשר לאמר שמחלוקתם כן הוא בכל התורה, אם כן מדוע יתחילו בברייתא מן האמצע משיעור פסול גויה, ולא יתחילו מראשית כל השיעורים האלה שיעור פרס עצמו לבית המנוגע.
ובהברייתא יותחל "כמה שיעור חצי פרס" דהיינו לפסול גויה, ולא יותחל "כמה שיעור פרס" דהיינו לדין בית המנוגע.
וכן ילכו גם דברי רפרם בר פפא בשם רב חסדא גם כן רק על פסול גויה "זו דברי ר׳ יהודה ור׳ יוסי אבל חכמים אומרים כביצה ומחצה שוחקות״.
ואין זכר משיעור פרס עצמו בבית המנוגע ומדברי ר׳ יהושע בכל הסוגיא.
ה) גם כי כפי שהבינו הדברים תמוה מאוד גם הסוגיא עצמה דאמרינן:
"ותנא דידן מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין משום דלא שוו שיעורייהו להדדי וכו׳.״
ועל זה מובא בגמ׳ הראי׳ דלא שוו שיעורייהו לא משני סתמות או מהתנאים ההם עצמם בשני השעורים כי אם מתנאים שונים.
"דתניא כמה שיעור חצי פרס שני ביצים חסר קמעא דברי ר׳ יהודה וכו׳. ואלו גבי טומאת אוכלין תניא ר׳ נתן ור׳ דוסא אמרו כביצה שאמרו כמוה וכקליפתה וחכמים אומרים כמוה בלא קליפתה".
אבל הלא המדברים בשיעור פסול גויה הם ר׳ יהודה ור׳ יוסי, והמדברים בשיעור טומאת אוכלין ר׳ דוסא ור׳ נתן.
