236
יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
ועל כן גם באו הדברים במס׳ אהלות מן האמצע "האיברים אין להם שיעור" מפני שגם כל הדברים בראש מס' אהלות הנם רק המשך משם, בכללי היסוד, ונסדרו בראש מס׳ אהלות במקומו.
ורק על פי הדברים האלה נבין את הדברים אשר באו שם אחר זה במשנה:
"כיצד ארבעה, כלים הנוגעים במת ואדם בכלים וכלים באדם טמאין טומאת שבעה הרביעי בין אדם בין כלים טמא טומאת ערב".
"אמר ר׳ עקיבא יש לי חמישי השפוד התחוב באהל האהל והשפוד והאדם הנוגע בשפוד וכלים באדם טמאים טומאת שבעה, החמישי בין אדם בין כלים טמא טומאת ערב אמרו לו אין האהל מתחשב."
ודברים כמו שהם קשה להבינם ומה ענין לתשובתם "אין האהל מתחשב".
אבל באמת אין דברי ר׳ עקיבא כי אם קושיא על יסוד המשנה מדוע חשבו ארבעה והלא אפשר שיהיו חמשה.
ועל זה השיבו לו בבית הועד שאין כאן קושיא ״אמרו לו אין האהל מתחשב״, והדברים פשוטים וברורים.
אבל כי נשוב ונראה בזה דברים גדולים ונפלאים אשר יאירו לפנינו באורם ואמתם.
כי על ידי זה את אשר דברי המשנה במס׳ אהלות ילכו על דברי המשנה במס׳ כלים נחלקו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע בפירוש וגדר דברי המשנה במס' אהלות ודבריהם הנם גם מפורשים כן.
ואך על פי כל זה נדע ענין דבריהם בברייתא אשר אין להם הבנה כלל.
והבירור מימי יבנה על המשנה הזאת ממס׳ אהלות בא לפנינו במשנה עדיות פרק ו׳ משנה ב׳:
"העיד ר' יהושע ור׳ נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי על אבר מן המת שהוא טמא שר' אליעזר אומר לא אמרו אלא על אבר מן החי."
והנה במשנה אף שלא נתפרשו דבריהם כמו בהברייתא בכל זה יוצא גם מהדברים בהמשנה.
שר׳ אליעזר סבר שזה שאמרו במשנה אהלות "האיברים אין להם שיעור" לא אמרו אלא על אבר מן החי.
אבל מן המת אין האבר מטמא אלא אם כן יש עליו כזית בשר.
ור' יהושע ור׳ נחוניא העידו שגם אבר מן המת אין לו שיעור, ואף שאין עליו כזית בשר מטמא משום אבר, וגם זה בכלל דין יסוד המשנה "האיברים אין להם שיעור".
ולשונו של הר"ב על דברי ר׳ אליעזר "לא אמרו האיברים אין להם שיעור" אלא על אבר מן החי אבל אבר מן המת שיעורא בעי לטמויי".
ומבואר שגם הוא מפרש כן דברי ר׳ אליעזר שהוא מפרש דברי יסוד המשנה של "האיברים אין להם שיעור" ואי אפשר לפרש כי אם כן.
וכבר גם נתבאר לנו בכרך שלישי במקומות הרבה שכל מקום שבא במשנה "ובמה אמרו" או "לא אמרו" וכיוצא בזה הכונה להמשנה הקבועה הטבועה וסדורה לפנינו.
