יסוד המשנה׳ והבירורים בראשית ימי יבנה
קטז
שהוא טמא שר׳ אליעזר אומר לא אמרו אלא על אבר מן החי אמרו לו והלא
קל וחומר ומה מן החי שהוא טהור אבר הפורש ממנו טמא המת שהוא טמא
אינו דין שיהא אבר הפורש ממנו טמא אמר להם לא אמרו אלא על אבר מן
החי וכו'".
והנה דבר שאין צריך לאמר הוא כי השקלא וטרי׳ הזאת עם ר׳ אליעזר לא היתה בו ביום שהרי ר' אליעזר לא הי׳ כבר בבית הוועד אז כמו שהוא במשנה ידים פרק ד' משנה ג׳:
"בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית וכו׳ נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית וכשבא ר׳ יוסי בן דורמסקית אצל ר' אליעזר ללוד אמר לו מה חדוש הי׳ לכם בבית המדרש היום אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב וכו׳ בכה ר׳ אליעזר ואמר סוד ד׳ ליראיו" וכו'.
וכבר כתב שם הרמב"ם ז"ל בפירושו "וכבר יצא ר׳ אליעזר מבית המדרש בעבור המחלוקת שנפל בינו ובין החכמים כמו שזכרנו בחמישי של כלים".
אבל השקלא וטרי׳ בין ר׳ אליעזר לר׳ יהושע בדין אבר מן המת הי׳ לפני זה, בימי הבירורים, ככל אשר יבואר הדבר לפנינו, שכן הם שם כל הדברים בו ביום בנוגע לר' אליעזר.
והשקלא וטרי׳ הזאת על דבר אבר מן המת אשר בא במשנה זו בקצרה ונתפרש יותר בברייתא בגמרא, נוכל ללמוד ממנה דברים רבים וגדולים וכוללים בנוגע ליסוד המשנה, ולדבר ימי הבירורים ביבנה.
כי על כן עלינו לבאר את כל הדברים האלה על סדרם ועל ענינם הגדול לדעת בכל זה את הדברים כמו שהם.
פרק ט.
וראשונה עלינו להעיר על דבר הסידור הכללי של סדרי המשניות.
כי הנה הדבר מתברר אשר בימים היותר ראשונים (כבר נתבאר לנו בברך ג׳ שזה הי׳ בימי אנשי כנסת הגדולה) ביסדם את סדר המשנה בכל דברי יסוד המשנה, עשו כבר הדברים בנוים ומשוכללים כל כך, עד כי לסדר טהרות, החמור מאד ובנוי על כללים רבים, עשו אז יחד עם זה, והקדימו מבוא כללי לכל סדר טהרות.
ויהיו מעשיהם בזה ממש כמו שעשו גדולי הראשונים מפרשי המשנה להסדר הזה, בהיות הסדר הזה ביחוד מרובה באופני טומאות שונים.
והוא ענין אחד כללי דבר הטומאות השונות, אבל ענין אחד המסתעף לאופנים ודינים שונים, המשונים זה מזה.
ועל כן הי׳ נחוץ לסדר בראש כל הסדר הזה מבוא כללי לכל הסדר הזה כלו.
ומזה כבר נוכל לדעת כי כמו שהי׳ סדר טהרות סדר מסודר לעצמו, כן היו גם יתר הסדרים כל אחד לעצמו לענינו, ככל אשר יבואר עוד.
והנה כבר הרגישו ספר הברייתות וכל בעלי אסופות אחריו בדברי ר' יוסי בסוף מס׳ כלים "אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה".
אבל בדברי ימי ישראל אשר לא נחקרו לא הרגישו בתוצאות הדבר הזה.
