יסוד המשנה, ימי הבירורים, ומס' עדיות
במקום אחר, את אלה הביאו וסדרו בימי הבירורים במס׳ עדיות, וכמו שנבאר זה
עוד לפנינו.
ג) ונראה בזה עוד דבר גדול אשר יורה על עצמו:
כי הנה בפרק ג׳ ממס׳ עדיות מראש הפרק ואילך אשר נסדרו שם מחלקאות של ר׳ דוסא בן הרכינס וחכמים זה אחר זה,
הנה בתוך זה באה שם מחלוקתם ההולכת בסגנון לשונם על דברי בית שמאי ובית הלל,
בכל זה לא נסדרו ולא הוזכרו שם דברי בית שמאי ובית הלל אלה כלל כי אם רק דברי ר׳ דוסא וחכמים.
ובא שם בעדיות פרק ג׳ משנה ג׳:
"חמש רחלות גזוזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז דברי ד׳ דוסא וחכמים אומרים חמש רחלות כל שהן.״
ומחלוקת זו של ר׳ דוסא בן הרכינס וחכמים הדברים מפורשים בה כי כבר באה אחרי מחלוקת בית שמאי ובית הלל אם שתי רחלות או חמש.
ובחולין ד' קל"ה במשנה אשר באו שם באמת דברי בית שמאי ובית הלל על יסוד המשנה ונסדרו יחד עמה, באו אחר זה גם דברי ר׳ דוסא וחכמים:
"ראשית הגז וכו׳ חומר בזרוע ובלחיים ובקיבה מראשית הגז שהזרוע והלחיים והקיבה נוהגים בבקר ובצאן במרובה ובמועט וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו נוהג אלא במרובה.
וכמה הוא מרובה בית שמאי אומרים שתי רחלות שנאמר וכו׳ ובית הלל אומרים חמש שנאמר" וכו׳.
"ר׳ דוסא בן הרכינס אומר חמש רחלות גוזזות מנה וכו׳ וחכמים אומרים חמש רחלות גוזזות כל שהן."
ומבוארים לפנינו כל הדברים כמו שהם, בית שמאי ובית הלל הולכים על יסוד המשנה לפרש "כמה הוא מרובה״ הנאמר שם,
ר׳ דוסא בן הרכינס וחכמים ילכו בסגנון לשונם על דברי בית שמאי ובית הלל שהלכה כבית הלל. ונחלקו כמה צריך שיעשו החמש רחלות, וחכמים סוברים שאין לזה שיעור "חמש רחלות גוזזות כל שהן".
אבל במס׳ עדיות לא נסדרו שם דברי בית שמאי ובית הלל, ולא הובאו שם כל עיקר, ונסדר שם רק מחלוקת ר׳ דוסא בן הרכינם וחכמים.
והאם יוכל להיות ספק שזה הוא מפני שדברי בית שמאי ובית הלל כבר היו אז מסודרים אצל יסוד המשנה.
וכמו שלא באו שם רוב מחלוקותיהם שבכל הש״ס מפני שכבר נסדרו במקומן, אף כן הדבר עם מחלוקתם זאת.
ד) ונראה שם במס׳ עדיות עוד דבר יותר פשוט אשר יברר גם הוא את כל הדבר כמו שהוא.
כי פרק ד' ממס׳ עדיות מראשו לסופו הוא רק פרק שלם אשר בא לחשוב את כל קולי בית שמאי וחומרי בית הלל.
ובא כן בראש הפרק "אלו דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל״.
