עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/228

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫ימי הבירורים׳ ומס' עדיות‬

‫קי‬


‫שבא במס' זו כולם הלכות דברו בהם והעידו בהם מה שהעידו וזכרו בהם במה שנזכר ודנו בהם מה שדנו ביום אחד ובצבור (צ"ל ובקיבוץ) יום אחד עצמו והוא יום שהושיבו ר׳ אלעזר בן עזדיה בישיבה והוא אמרם עדיות בו ביום תקנוה" וכו'.

ולא נוכל לדעת מדוע לא נגעו רבותינו גם הראב"ד גם הרמב״ם בהפרק השלישי אשר יותחל:

"כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית ר׳ דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין כיצד" וכו'.

‫וכן ילכו שם כל מחלקאות של ר׳ דוסא וחכמים בענינים שונים ורחוקים זה מזה.

ובזה אין כאן שיום גררא, וגם אי אפשר לאמר שהם הלכות שדנו בהם ביום ההוא,

שהרי זה ודאי כי ר׳ דוסא בן הרכינס לא הי׳ שם בוועד ההוא של בו ביום אשר הושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה בישיבה תחת רבן גמליאל,

שהרי מפורש ביבמות דף ט"ז כי בשעה אשר עדיין גם לא ידע ר׳ דוסא אפילו שמו של ר׳ אלעזר בן עזריה, ולא ידע אם ישנו בעולם כבר לא הי' ר' דוסא יכול לבוא לבית המדרש מפני זקנותו, ובא שם:

"בימי ר' דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין והי׳ הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול הי' ועיניו קמו מלבוא לבית המדרש אמרו מי ילך ויודיעו אמר להן ר׳ יהושע אני אלך ואחריו מי ר' אלעזר בן עזריה וכו' הלכו ועמדו וכו׳ תפסו ‫לר׳ יהושע והושיבו וכו׳ אמר לו ר׳ אמור לתלמידך אחר וישב אמר לו מי הוא, ר׳ אלעזר בן עזריה אמר ויש בן לעזריה חבירנו קרא עליו" וכו'.

ומבואר שבשעה שכבר לא יצא מביתו מפני זקנותו עדיין לא ידע מר' אלעזר בן עזריה אם ישנו בעולם.

ודבר שאין צריך לאמר הוא שזה הי׳ עוד לפני בו ביום, לפני הזמן אשר הי׳ ר׳ אלעזר בן עזריה לנשיא בישראל, אשר אז נתפרסם שמו וענינו בכל ישראל.

ולבד עצם מחלקותם אין שם דבר אשר יהי׳ אפשר לאמר שדנו בזה בו ביום.

ב) ולבד אשר כל מאמר ומאמר וכל מחלוקת לעצמה של ר׳ דוסא וחכמיס אין לו כל ענין עם מס׳ עדיות לפי מה שהובנה עד היום,

הנה יפלא כי נקבצו שם, ובאו מר׳ דוסא וחכמים מחלוקת אחר מחלוקת בענינים שונים רחוקים זה מזה אשר גם דבר אין להם יחד.

ואם בא במשנה הראשונה שם "כל המטמאין באהל שנחלקו וכו' ר׳ דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין כיצד וכו׳" הנה בא מיד אחר זה מחלוקת ר' דוסא וחכמים באוכל פרוד אם מצטרף.

ואחר זה "מחללין מעשר שני על אסימן דברי ר׳ דוסא וחכמים אומרים אין מחללין."

"מטבילין ידים לחטאת דברי ר׳ דוסא וחכמים אומרים" וכו׳.

"מעי אבטיח וקניבת ירק של תרומה ר׳ דוסא מתיר לזרים וחכמים אוסרין."