ימי הבירורים׳ ומם׳ עדיות
סט
וכן בא במס׳ ברכות ד׳ כ"ז "אמר רב כהנא הלכה כר׳ יהודה הואיל ותנן בבחירתא כותיה."
וכן בא במס׳ בכורות ד׳ כ"ו "אמר רב נחמן הלכה כר׳ יהודה הואיל ותנן בבחירתא כותיה."
אבל במס׳ ברכות ד׳ כ"ח בהמעשה שהורידו את רבן גמליאל והקימו את ר׳ אלעזר בן עזריה, בא שם בגמ׳:
"תנא עדיות בו ביום נישנית וכל היכא דאמרינן בו ביום ההוא יומא הוה."
והדברים פשוטים כי "עדיות בו ביום נישנית" הכונה לעדיות שבמס׳ "בחירתא" דהיינו השלשה פרקים האחרונים שבמס׳ זו מן פרק ו׳ עד סוף המס׳ ששם באו כל העדיות אשר העידו וכל זה הי׳ בו ביום(ב).
אשר בהיות זה באמת סוף כל דבר הבירורים, ככל אשר יבואר כל זה בדברינו על דבר הוועד של בו ביום, ובהיות כל דבר העדיות של בו ביום כבר אחרי אשר כבר נסדרה המס׳ בחמשה פרקים הראשונים, הוסיפו זה בסוף המסכתא הזאת ומאז תקרא גם כולה יחד גם בשם "בחירתא".
ואין דברינו מפני שם המס׳, כי אם מפני כל דבר המס׳ הזאת עצמה בכל ענינה אשר אי אפשר להבינה כי אם על פי זה.
וכבר נשתוממו על זה הראשונים והראב״ד ז"ל בפירושו למס׳ עדיות בסוף הפרק הראשון כתב:
"יש ששואלין מה טיבן של אלו הפסקות (כל חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי) במס׳ עדיות ואף העליונות שהן מחלוקת ב"ש וב"ה מה טיבן לכאן ונראה לי כי השלש פסקות הראשונות שהן בתחלת הפרק נשנו כדרכן מפני שנדחו דברי בית שמאי ובית הלל (צ"ל שמאי והלל) מעדות חכמים ועדות הגרדיים ועל ידי ששנה חלוקת חכמים על דברי בית הלל (צ"ל על דברי הלל) שלא כל החכמים מודים לדברי בית הלל (לדברי הלל) שנה כמו כן משנת כרשיני תרומה שהי׳ ר׳ עקיבא חולק על כולם, וכן הפורט וכו׳ יש על ב"ה מחלוקת אחרת זולת מחלוקת בית שמאי, אי נמי איידי דתנא מחלוקת שמאי עצמו תנא נמי הנך כולהו עד אלו דברים שחזרו בית הלל להורות, ואיידי דתנא שלש פסקות ראשונות שלא עמדו דברי בית הלל (דברי הלל) תנא נמי הנך פסקות אהרונות שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי."
וכבודו הגדול של רבינו במקומו, אבל לא נוכל לדעת איך נתקררה דעתו הגדולה בדבריו אלה.
והיכן מצא רבינו בכל הש״ס איידי לאיידי וגררא לגררא, אשר גם האיידי והגררא עצמה אינה תופסת מקומה.
ולא ידעתי איך כתב רבינו "ועל ידי ששנה מחלוקת חכמים על דברי הלל וכו' שנה ב"כ משנת כרשיני תרומה שהי׳ ר׳ עקיבא חולק על כולם".
הערה (ב): ונראה שצ"ל ״עדיות בו ביום נשנו" רק מפני שחשבו עד היום שהכונה על כל המס' מראשיתה על כן כתבו ״נישנית״,
ומאז נקראת המס' כולה גם עדיות, בהיות השלשה פרקים האאחרונים כולם עדיות, וגם לפני זה נמצא שם איזה עדיות.
