216
עיקר ימי יבנה׳ הבירורים׳ והברעח ההלכה
ובגמ׳ שם מיבעיא להו אם דבריהם ילכו על דברי לכתחלה דבית שמאי
או דיעבד דבית הלל.
והתוס' שם ד"ה איבעיא להו ר׳ יהודה לכתחילה קאמר או דיעבד, כתבו:
"בפי׳ רש״י מכתיבת ידו כתב שני לשונות וכו׳ ולשון אחר פירש לכתחלה אבית שמאי או דיעבד אבית הלל וכו׳ ואין נראה לרבינו תם פירוש זה דהא היכי בעי אי אמרו לפניו דרבן גמליאל שקלו וטרו אליבא דבית שמאי והא פריך בכולי הש"ס אטו טעמא דבית שמאי אתא לאשמועינן."
אבל דברי רש"י ז"ל פשוטים וברורים כי זה דפריך בכולי הש"ס "אטו טעמא דבית שמאי אתא לאשמעינן" כל זה הוא אחר ימי הבירורים ביבנה, ואחרי אשר הוכרע אז כבית הלל.
אבל הדברים האלה אשר לפנינו הנם עצם השקלא וטרי׳ בכל דבר מדברי בית שמאי ובית הלל, ועצם דבר הבירורים בימים ההם אשר שקלו וטרו אז בכל דברי בית שמאי כבכל דברי בית הלל.
וזה הוא דבר הבירור הגדול אז אשר מבואר כי עסקו בזה אז שם גם ר׳ אליעזר גם ר׳ יהושע גם רבן גמליאל, ועמהם יחד כל בית הוועד בכללו.
וכבר נתבאר לנו באורך בכרך ג׳ תקופת התנאים פרק ה׳ (מעמוד 575 ולהלן) כי כל "חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי" אין הכונה על הזמן הראשון, הזמן אשר היתה אז מחלקותם בזה,
כי אם לאחר זמן מרובה, והיתה זה רק בימי הבירורים, בראשית מי יבנה, ושם נתבאר לנו כל זה ואז גם נסדר כל זה במסכת עדיות אשר נסדרה אז בימי הבירורים והיינו זמן רב לפני הוועד של בו ביום.
ובהיות זה עצמו, דבר סידור עיקר מס׳ עדיות אז בימי הבירורים, לא לבד דבר חדש לגמרי כי אם גם דבר גדול מאד, אשר יועיל להעמידנו בקרן אורה בכל הנוגע לזה, על כן עלינו לבאר הדבר.
ומשם יודעו לנו דברים הרבה:
א) כל דבר סידור מס׳ עדיות שלפנינו אשר כבר השתוממו על זה הראשונים ז"ל,
ב) ועל ידי זה גם נראה אור בנוגע לימי הבירורים אשר גם זה דבר חדש וענין גדול יתר מאד,
ג) וזה גם יוסיף להפיץ אור על כל דבר יסוד המשנה כולה, וכל דבר התנאים על יסוד המשנה מראשית ימי הלל ושמאי.
פרק ה.
ימי הבירורים, ומס' עדיות.
הדבר ידוע כי עיקר שם מס׳ עדיות הוא "בחירתא", כן בא במס׳ קדושין ד׳ נ"ד: "מה לי חד סתמא מה לי תרי סתמי אמר רב נחמן בר יצחק הלכה כר' מאיר הואיל ותנן בבחירתא כוותיה".
