דור ימי יבנה
קד
ובמסכת עדיות תדבר המשנה עצמה על זה על הזמן הזה משמאי והלל
ואילך, היינו מראשית ימי תקופת התנאים, מראשית ימי הבירורים על יסוד המשנה
(עי׳ דברינו בכרך שלישי מחלק זה מעמוד 290).
ואחרי אשר באו שם בריש המס׳ השלשה מחלקאות של הלל ושמאי ואשר הוכרע שלא כדברי שניהם "וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא" וכו' בא שם:
"ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם. ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליהם יכו׳ אמר ר' יהודה אם כן למה מזכירים דברי היחיד בין המרובים לבטלם (אלא) שאם יאמר אדם כך אני מקובל יאמרו לו כדברי איש פלוני שמעת."
וכבר נתבאר לנו בכרך ג׳ מעמוד 282ולהלן שזה הוא מפני שמאז הותחלו ימי הבירורים היו דברי היחיד אף שנאמרו על שמו רק דברי רבותיו או מתוך שיטת קבלתו מרבותיו, וכבר נתבאר לנו כל זה שם.
ומבואר מדברי המשנה המפורשים שכן הלך הדבר מימי הלל ושמאי, והוזכרו דבריהם אף שחכמים אמרו והכריעו לא כדברי זה ולא כדברי זה וכן הוזכרו בכל המשנה גם דברי בית שמאי אף שהלכה כבית הלל, והוזכרו דברי עקביא בן מהללאל אף שחכמים נחלקו עליו (ומפורש שם שדברי עקביא קבל מרבותיו ומפי מרובים) ודברי ר׳ חנינא סגן הכהנים אף במקום שחכמים נחלקו עליו ודברי אדמון וחנן גם במקום שאין הדין כן וחכמים נחלקו עליהם.
ותחת מה שטעה פראנקעל לחשוב כי הוזכרו דברי היחידים במשנה מפני שעמדו בסברתם ונתבטל דבר ההכרעה אחרי רבים להטות,
הננו רואים מפורש במשנה שהדבר להיפך, שהוזכרו במשנה בתור יחידים לדעת מזה שהם עצמם לא עמדו בסברתם:
"ולמה מזכירים דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם."
אבל איך ילמדו מזה דורות הבאים ומנין מוכח זה ממה שהוזכרו דברי שמאי והלל.
והדברים פשוטים שמזה עצמו שהוזכרו במשנה רק בתור דעת יחיד הננו יודעים שגם הם עצמם לא עמדו על דבריהם.
לפי שזה הוא כבר דבר פשוט כי חכמי ישראל שומרי משמרת התורה שמרו משמרת התורה "אחרי רבים להטות" ודבריהם מתחלה לא הי׳ כי אם גילוי דעתם.
ולא ידעו החוקרים האלה דברים מפורשים בזה בירושלמי ברכות פרק א׳ הלכה א׳,
כי על המשנה שם: "מעשה שבאו בניו (של רבן גמליאל) מבית המשתה ואמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרות"
מקשה שם על זה בירושלמי:
