ר׳ חנינא בן אנטיגנוס
צה
ודברים כמו שהם קשה להבינם שהלא אם העידו ר׳ יהושע ור' יהודה בן
בתירא, הנה הי' זה קבלה מרבותיהם, והלכה למעשה, ובהכרח שגם הכהנים שמעו
לזה שאם לא כן הלא לא הי׳ אפשר שיקבלו זה לדין פשוט עד שהעידו על זה.
וגם בכלל יפלא כי הדבר ידוע אשר הוראת חכמי הדור היתה הוראה פשוטה לכל ישראל כעם ככהן.
ובמקום הזה הלא גם היתה עיקר ההוראה להכהנים, ואיך יאמר כי הכהנים לא ישמעו.
והדברים פשוטים ומבוארים כי בימי הבית היתה זה הוראה גמורה ואז גם קבלו הם זה, ומתוך זה העידו ר׳ יהושע ור׳ יהודה בן בתירא.
אבל משחרב הבית והעבודה במקדש לא שמרה אותם, עוד החלו הכהנים לנהוג סלסול לעשות משמרת למשמרתם יותר הרבה ממדת הדין, ויתר הרבה מההנהגה המסודרת עד היום.
והן דברי רבן גמליאל אשר השיב להם כי אף שכדבריהם כן הוא לא יועיל זה עתה,
"קבלנו עדותכם, (ומעיקר הדין דין אמת) אבל מה נעשה שגזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בית דין על כך שהכהנים שומעים לכם לרחק אבל לא לקרב.״
וזה עצמו הוא גם הדבר אשר ר׳ יהושע ור׳ יהודה בן בתירא העידו על זה לפי שלדעתם לא היתה דעת רבן יוחנן כן זכאי מסכמת למעשה ההנהגה שנהגו, עתה הכהנים מעצמם, והוא רק לא נתן להושיב בית דין על כך שאחרי שהכהנים לא ישמעו יוכל לצאת מזה רק קלקול.
ורבן גמליאל השיב שאין בעדותם מועיל לפי שמעתה אחרי שגזר ריב״ז שלא להושיב בית דין על כך ממילא יתנהגו גם חכמי הדור כן בדבר הזה ככל הנהגת הכהנים, ותהי גם זה למעלה ביוחסין.
והן דברי הגמ׳ בכתובות ד' י"ד בנוגע לדברי רבן גמליאל ור׳ יהושע במשנה זו.
וכל דבר הנהגת הכהנים החדשה הזאת הי׳ מיד אחר החרבן עוד בימי רבן יוחנן בן זכאי וכדברי רבן גמליאל במשנה עדיות שם שכבר הותחל זה בימי רבן יוחנן בן זכאי וכדברי ר׳ יוסי במס׳ בכורות שם "מיום שחרב בית המקדש נהגו הכהנים סלסול בעצמם שאין מוסרין את הטהרות לכל אדם" "ואפילו תלמיד חכם צריך לקבל בפני שלשה חברים".
ומבואר מכל זה דבר מעשי הכהנים בכלל מיד אחר החרבן היינו עוד בחיי רבן יוחנן בן זכאי, ודבר ר׳ חנינא בן אנטיגנוס בפרט.
והערנו על כל זה רק למען העמיד את דברי הימים ההם על מקומם.
אבל בנוגע לזמנו של ר׳ חנינא בן אנטיגנוס הנה זה לא יוכל להיות כל ספק כי עיקר זמנו לפני ימי החרבן, ובראשית ימי יבנה הי׳ כבר מזקני הדור.
שהרי אם נרצה לקיים הגירסא במס׳ בכורות שם כמו שהיא לפנינו, יהי' הדבר מוכרח שגם בנו כבר הי׳ מזקני הדור אז,
עד שמה שנעשה מיד אחר החרבן כלשונו של ר׳ יוסי "מיום שחרב בית המקדש נהגו הכהנים סלסול בעצמם" הנה על זה עצמו יאמר ר׳ יוחנן "בימי בנו של ר׳ חנינא בן אנטיגנוס נישנית משנה זו".
