התפלות בישראל
עט
היינו "בראש העם" הנאסף ביום הצום להמקום המיוחד לזה.
ובימי גלות בבל הקרובים אלינו יותר כבר נשארו בידינו הוד קול הבתי כנסיות לתפלה.
ובא במגלת אסתר ד' ט״ז "ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי".
וכבר הערנו כי לצום לבד אין צריך לכנוס ולקבץ את כל היהודים יחד כי לבלי לאכול ולבלי לשתות זה הוא דבר אשר יעשה כל אחד לעצמו.
והדברים מבוארים כי בהיות כל עיקר דבר הצומות לעמוד בתפלה, עבודת הצבור בתפלה יחד, על כן היו דבריה:
"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי",
לאמר כי יאספם לבתי כנסיות לעמוד בתפלה מתוך צום(עח).
ובימים ההם כבר מימים רבים נתקנה גם חפלה בכל יום כמו שמפורש בדניאל ו׳ י"א "וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומורא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה.״
ובמסכת עירובין דף כ״א בא בגמ׳ "אמר ליה רב חסדא למרי בריה דרב הונא בריה דרב ירמי' בר אבא אמרי אתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל דהוה תלתא פרסי בשבתא אמאי סמכיתו אבוגרנין הא אמר וכו׳.
והנה עמד בימיהם עוד "בי כנישתא" אשר היתה נקראת "בי כנישתא דדניאל״.
והוא גם דבר הנהוג ובא, וגם בימינו אלה בכל הגרושים וטלטולים הרבים, אשר ברוב המקומות לא נשארו בני ישראל במקומם, בכל זה נשארו לפליטה איזה בתי תפלה משנות מאות רבות.
אף כי בבבל אשר ישבו שם בני ישראל בתוך מושב הראשי אשר התישבו בבואם היינו בנהרדעא והערים מסביב, בכל שלות השקט, וכמעט אשר איש לא הרגיז מנוחתם עד סוף ימי האמוראים ועל כן נשארו הבתי כנסיות הראשיות מהימים הראשונים.
וכן בא עוד בגמ' מגילה דף כ"ט "תניא ר׳ שמעון בן יוחאי אומר בא וראה כמה חביבין ישראל וכו׳ בבבל היכא אמר אביי בבי כנישתא דהוצל ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא" וכו׳.
ולשונו של רש"י ז״ל "דשף ויתיב ובנאה יכניה וסייעתו".
ודבריו לקוחין מקבלת הגאונים אשר ישבו שם ולשונו של רב שרירא גאון באגרתו:
"דמעיקרא כד גלו ישראל בגלות יכניה והחרש והמסגר וכמה נביאי עמהם אייתינהו לנהרדעא ובנו יכניה מלך יהודה וסיעתו בי כנישתא ויסדוה וכו׳ וקרוה לההוא בי כנישתא "בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא" כלומר וכו׳ כדאמרינן במגילה בבבל היכא רב אמר בכנישתא דהוצל ושמואל אמר בכנישתא דשף ויתיב
הערה (עח): והלשון הזה הבא סתם נמצא כן גם במשנה כמו במס׳ תענית פ״ד מ״ב:
״הגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולים לירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהם
וקורין במעשה בראשית״ וכו׳.
והדבר פשוט כי ״מתכנסין לעריהן״ הכונה מתכנסין לבתי כנסיות שבעריהן.
