עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/159

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪150‬‬

‫התפלות בישראל‬


היונים כח ויבואו בקרדומות להרוס את המון בתי כנסיות אשר הי' לנו למרבה בחלק העיר ההוא מקצתם ערו עד היסוד בידיהם ומקצתם שלהו באש" וכו'.

וכל הדברים האלה הנם עדות לישראל כי מראשית הימים היו להם לבני ישראל עבודת תפלה בצבור והמון בתי כנסיות לפי ערך הערים הגדולות והקטנות ככל הנהוג בקהלות ישראל בימינו אלה.

והמון בתי כנסיות באלכסנדריא לא נבנו אז בימי הקיסר קאליגולא, כי אם שהי׳ נהוג ובא כן בישראל מראשית ימי התישבם שם.

ואחר זה בספרו שם יוסיף פהילא לאמר:

"ויוסיפו היונים לעשות חונף להקיסר קאיוס ויטמאו עוד גם את יתר בתי כנסיות, אשר לא היו לבער, ואשר לא יכלו להרסם, כי הגינו עליהם היהודים הדרים שם סביבותיהם, ויוסיפו היונים ויציגו בהם צלמי הקיסר למען טמאום ובהגדול אשר בתוכם הציגו מצבת ברזל גדולה נשואה במרכבה עומדת על ארבעה סוסים" וכו׳.

ומכל דבריו יחד הננו רואים ומבינים את כל סדרי הקהלות אז, כי היו גם אז בתי כנסיות בכל חלקי העיר השונים ובכל רחובותיהם, מהם גדולים ומהם קטנים, ככל הדרוש להרחוב ההוא וכרוב העם באי שעריהם, בכל חוצות העיר ורחובותיה.

וכל זה יורה לנו כי הית׳ אז עבודת תפלה מסודרת לכל פרטיה ככל אשר הוא בערי ישראל היותר טובים בימינו אלה.

ויאזעפוס בספרו ‪ Vita LVI‬בדברו שם מהמעשים בהגליל לפני המלחמה יאמר: "אחד מאנשי טבריא חנניה בשמו הציע בפני העדה (בטבריא) לקרוא צום למחר וכו׳ ואני צויתי לשנים משומרי ראשי וכו׳ וגם אני בעצמי חגרתי חרב מתחת למדי והסתרתיו ככל אשר יכולתי והלכתי לבית הכנסת אבל יהושע הארכאנט לא נתן לכל שומרי ראשי להכנס כי עמד אצל הפתח בביאה ולא הרשה לי להכנס כי אם עם אוהביי, וכאשר כבר כלינו בבית הכנסת את החוקים הדרושים לזה והתחלנו להתפלל קם יהושע" וכו׳.

וכל הדברים הולכים ומבארים את עצמן כי הי׳ אז כל דבר התפלות בצבור בבתי כנסיות וכל עבודת הצבור בכלל מסודרות לכל פרטיהן.

ונשובה ונראה עוד יותר מזה הרבה, כי דבר בתי כנסיות לתפלה בצבור היו מסודרות כל כך בכל ימי המקדש, עד כי גם בהמקדש עצמו במקום הקרבת כל קרבנותיהם של ישראל, גם שם הי׳ בית הכנסת כללית לתפלה בצבור.

ובמשנה יומא דף ס"ה פרקי ז׳ משנה א׳ בא:

"בא לו כהן גדול לקרות אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא ואם לאו קורא באצטלית לבן משלו חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסנן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול עומד ומקבל וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה ומברך עליה שמנה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון ועל המקדש