החיו. אבל הוליכונו שבי בתוך כל ישראל עם נשיהם ובניהם, גם את כלי בית ה', את כסא שלמה המלך ע"ה ואת בגדי הכהנים לקחו ויביאו בגדד ויתנום באוצר המלך. ויואל לשבת על כסא שלמה. הכסא היה שֵן ורגליו שונות זו מזו, רגלו האחת דמות בקר לה, רגלו השנית דמות נשר לה, רגלו השלישית דמות אריה לה, ורגלו הרביעית דמות אדם לה. האריה נצב אל מול הבקר, הבקר אל מול הנשר, והנשר אל מול האדם. וברצות נבוכדנצר לעלות על הכסא נפל ותִשבר רגלו הימנית, וַיִבְהל מאד וידע כי חטא לה'.
ויקרא לי אני דניאל ויאמר: דניאל! המקרה הזה קרני, ועתה התפלל אל ה' למען תֵרפא רגלי, ואני היטב אטיב עמך ועם רֵעיך. ואתפלל לאלהים כי יעשה חסד לנבוכדנצר. וישלח אלהים מלאכו ויאמר לי: דניאל ידידי, כל אשר תשאל מעם האלהים יִנתן לך. ואפול על פני לפני המלאך ואתפלל בעד נבוכדנצר לאמר: אך הושע תושע לרשע הזה ורפא נא רגלו הנשברה! ויען אלקים: דניאל! קום ולך; כי רגל הרשע כבר נרפאה. כהרפא רגלו הרבה להטיב עמי ועם רעי ויעבר קול, אשר כל הרואה אותם יכבדם בעבורי.
אחר שנים רבות עשה נבוכדנצר פסל זהב ויצו כי כל איש אשר אהבת המלך בלבו יכבד את הפסל הזה. ואני דניאל ורעי לא כבדנוהו, ויביאו את דבתנו רעה אל המלך וישטינו אותנו לאמר: יחי המלך לעולם! ישנם אנשים אחדים אשר את מצותך אינם עושים ואת פסלך לא יכבדו. אני דניאל שמעתי את דברי השטנה הזאת, ואבן לי בית הנשקף אל נכח המקדש אשר בירושלים ונתפלל בו בכל יום אני חנניה מישאל ועזריה. ויחר בנו אף המלך ויצו להכין כבשן של אש ולהביא את חנניה מישאל ועזריה ולהשליכם אחר כן אל הכבשן, ויעשו כן. וישלח אלהים מלאכו ויצילם ולא נתן האש לנגוע בהם לרעה. ויפול נבוכדנצר על פניו לפני המלאך ויברך את ה'.
אחרי הדברים האלה מת נבוכדנצר ובנו בלשאצר ישב על כסא מלכותו תחתיו. ויהי היום ויצו להביא לו את כלי הקדש ואת בגדי הקדש, כי הוא עשה לחם רב ויתאו לשתות יין [בכלי הקדש] וילבש את בגדי הקדש וישב על כסאו, וישת בלשאצר עם רעיו ורַביו יין בכלי השרת. וישלח אלהים מלאך, ובמקום אשר ישבו
