עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/361

‫‪1194‬‬ ‫ר' שמעון בן לקיש‬

ויש שרוצים לומר שהיה עוד קודם בן עזאי ע״פ מה שמובא בפדר״א פמ״ג שאמר בן עזאי בא וראה כח התשובה מרשב״ל שהיה הוא ושני רעיו גוזלים וחומסים — והוא שב בתשובה — והיה עוסק בתורה כל ימיו — וביום שמת מתו שני רעיו השודדים ונתנו לרשב״ל חלק החיים ולשני רעיו בשאול תחתיות, אבל כבר העיר בצדק הגאון רד״ל בפירושו על הפדר״א שט"ס נפל בספרים בשם בן עזאי.

אבל האמת הברור שאך ורק הד ר׳ שמעון בן לקיש הוה וכאשר נבאר.

השם לקיש אם הוא שם אביו או שהוא שם עיר כדעת הרב ראה״וו כבית תלמוד שנה ג' לא נודע לנו, יען שלא נמצא בשום מקום עיר בשם לקיש, ומה שקיצרו את שמו וקראוהו בשם ריש לקיש כבר העיר ע״ז הגאון ר״י פיק ודעתו שהוא באשמת המדפיסים הראשונים נשתנה מרשב״ל לריש לקיש, וקשה לומר כן ולשבש בכל המקומות שנקרא בשם ר״ל, וכן מובא בדק״ס בכל הכ״י כמה פעמים בשם ריש לקיש, אבל טעם האמיתי נעלם ממנו למה קצרו שמו, ואך זאת ידוע לנו שקרא את עצמו בשם ״בר לקישא״ במגילה כח: וכן קראו ר׳ יוחנן כב״מ פד.

אבותיו ידוע לנו שהיו מגדולי הדור כשבת קיט: שא״ל ר״ל לר' יהודה נשיאה ב) ״כך מקובלני מאבותי״ ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה.

והנה דעת ר״ת בתוס׳ ב״מ פד‪ .‬ד״ה‬ ‫אי הדרת‪ ,‬שמתחלה היה ר״ל תלמיד‬ ‫חכם ואח״כ פרק מעליו עול תורה ונעשה‬ ‫ע״ה‪ ,‬וכן כתבו עירובין םהז שר״ל היה‬ ‫גברא רבה מקורם‪ ,‬ובמחילה מעצמותיהם‬ ‫הקדושים‪ ,‬איך אפשר לומר‪ ,‬על קדוש‬ ‫ישראל כן‪ ,‬ועוד ממקום שהביאו ראיה‬

‫לדבריהם משם מוכח ממש להיפוך שאסרו‬ ‫שם ב״מ פד‪ ,‬אקדייה ואתנייה‪ ,‬איך‬ ‫אפשר לומר שאם היה מקודם גברא‬ ‫רבה שישכח גס לקרות בתודה או גם‬ ‫לשבח הא״ב? ומעירובין סה‪. :‬שאמרו‬ ‫ר״ל ותלמידי דר׳ חגיגא איקלעו — א״ל‬ ‫ר״ל גשבור ולכשנניע אצל רבותיגו‬ ‫שבדרום גשאל להם אתו שיילו לר' אפס‪,‬‬ ‫ואמרו שם בתים׳ שרי אפם חי אחר רבי‬ ‫אך ב׳ שגיס ומחצה אם כן תיכף אחר‬ ‫פטירת דבי היה כבר ר״ל גדול הדור‪,‬‬ ‫ובימי ר' חגיגא מציגו םגהדרין פ״א ה״ב‬ ‫ד' חגיגא פתח‪ ,‬ר׳ יוחגן ור״ל חתמין‪.‬‬ ‫ובן גדה םפ״ב ר׳ חגיגא הוה שרי בציפורין‬ ‫והוה ר״יור״ל שרויןתמן ולא הוה מצרף‬ ‫לו עימיה — חד זמן צרפון עימיה אמרין‬ ‫מה חמא רבי משגח עליגן ובו‪ /‬ובזמן ר׳‬ ‫יהודה נשיאה הראשון ור׳ אושעיה מציגו‬ ‫יבמות גז‪ .‬שבעי מיגיה ר׳ יוחגן מר׳‬ ‫"אושעיה ולא אמר לו ולא מידי לסוף‬ ‫אתא גברא רבה ומגו ר״ל ופשט ליה‬ ‫א״ל ר״י גשיאה לד׳ אושעיה אטו ר׳‬ ‫יוחגן לא• גברא רבה הוא ובו‪ /‬וזה היה‬ ‫עור טרם שמלך ר׳ יוחנן בטבריא והיו‬ ‫כולם בציפורי ור׳ אפס ואח״כ ר' חנינא‬ ‫היו מראשי ישיבה שם ור״ל ור״י היו‬ ‫מתלמידיהם הגדולים א״ב איך אפשר‬ ‫לעלות על הרעת לומר שפתאום יעזוב‬ ‫ר״ל דרכו ותורתו י ולדבק עם חומםץ‬ ‫וגזלגין ולשכח כל תורתו?‬ ‫אך האמת יורה דרכו שמעולם לא‬ ‫היה גברא רבה טרם שאירע המעשה עם‬ ‫ר׳ יוחנן והיה אז עיר •בעצם ימי עלומיו‬ ‫וכאשר נבאר‪.‬‬ ‫כפי הנראה נולד בציפורי מקום רבינו‬ ‫הקדוש חכה עיר לראותו כביצה פ״ה‬ ‫ה״ב ר׳ יוחנן ורשב״ל אמרי לא זכינן‬ ‫לאורייתא אלא בגין דחזינן לאצבעותיה‬ ‫דרבי מן גולגיקין דידיה‪ ,‬אבל ר׳ יוחנן‬ ‫היה קשיש מר״ל‪ ,‬כי ר״י זכה להיות‬

‫מתלמידיו‬