ראיה לדבריו מרבה ב"ת ואיך נאמר שאמר בשם רבא.
ומה שמצינו עירובין מ. שרבא בר תחליפא הקשה לרבינא – אתו לקמיה דרבא, כבר פירשתי שהיה כתוב רב"א והוא ר"ת רב אחא בר תחליפא וכמבואר בערכו.
רבה זוטי (או רבא–ר' אבא זוטי)
הוא היה חבירו דרב אשי ולקח עמו חלק גדול בסידור הש"ס כמנחות לא: שאמר לרב אשי הכי אמר ר' ירמיה מדיפתי משמיה דרבא.
ושם נב. אמר לרב אשי ת"ש.
וביצה לב:, ב"ב קכ. אמר לרב אשי אלא מעתה וכו'.
ובכורות לו. אמר לרבינא אנן משמיה דר' אילעא מתנינן לה, ושם איתא רבא זוטי, וגרסת היוחסין שאמר לר"נ וצ"ל שהוא ר"נ בר ר"ה האחרון.
ונזכר ב"ק קח:, זבחים כד. רבה זוטי בעי לה הכי.
ובמנחות טו: איתא ר' אבא זוטי, אך בדפוסים הישנים ובשיטה מקובצת איתא רבה זוטי, ואבא הוא רבה או רבא.
רבה מפרזקי
ערך רבא מפרזקי.
רבה מפשרוניא
ערך רבא מפשרוניא.
רבה מקובי
נזכר קידושין ח. שמר בר רב אשי קנה סודר מאמיה דרבה מקובי שוי עשרה בתליסר.
רבה (או רבא) תוספאה
הוא היה תלמידו דרבינא (חבירו דרב אשי) כסוכה לב. שא"ל רבה תוספאה לרבינא ואימי תרי כפי דתמרי (והשיב לו) כפת כתיב, (ושאלו) ואימר חדא (והשיב לו) כף קרי ליה.
וכן ב"מ קיט. רבינא איקלע לבי מחוזא אתו נשי דבי מחוזא רמו קמיה כבלי ושירי קביל מינייהו, א"ל רבה תוספאה והתניא וכו'.
וכן זבחים פא: הקשה לרבינא א"ל הנ"מ למאן דאמרי מעיקרא.
וכן שבת צה. רבא תוספאה אשכחיה לרבינא דקא מצטער מהבלא – א"ל לא סבר לה מר להא דתניא וכו'.
וכן ב"ב סד. יתיב רבינא וקא קשיא ליה היינו בור היינו דות, א"ל רבא תוספאה ת"ש דתניא – יתיב רב אשי וקא קשיא ליה היינו בור – א"ל מר קשישא בריה דר"ח לרב אשי ת"ש.
ובכל אלו המקומות אנו רואין בבירור שידבר עם רבינא כמו תלמיד לפני רבו.
אבל רבינא האחרון היה חבר לרבה תוספאה כיבמות עה: יתיב רבינא וקא מבעי ליה – א"ל רבה תוספאה מלא החוט ע"פ רובה וכלפי רישא, והתשובה הזאת לא כתלמיד לרבו.
וכן מו"ק ד. רבינא ורבה תוספאה הוו קאזלי באורחא חזו לההוא גברא דהווה דלי דוולא בחו"המ א"ל רבה תוספאה ליתי מר לשמתיה (יען כי הוא היה הדיין) א"ל והתניא מדלין לירקות – א"ל מי סברת מאי מדלין, מדלין מיא, מאי מדלין שלופי כדתנן וכו', והלשון הזה אך מחבר לחבר.
ונזכר עוד ברכות נ. דקאמר הני ג' דכרכי רפתא בהדי הדדי וכו'.
והנה אף שהיה בסוף האמוראים מצינו ממנו הלכה אחת שחידש כיבמות פ: רבא תוספאה הכשיר הולד שנולד אחר יס' חדש שהלך בעלה למדינת הים שהוא כשר.
ובאגרת דרש"ג ח"ג פ"ד כתב שמלך בסורא אחר מר בר רב אשי בשנת תשעט ונפטר תשפה, ורבינא חבירו נפטר תשפו כמבואר בערכו.
