לוי, ואך באיזה מקומות נשתבש מאת המעתיקים מלוי לר' לוי או להיפוך.
וכן לא מצחנו כמעט בשום מקום את ר' לוי בהלכה, ומה שמצינו כתובות כז. שמתרץ ר' לוי כגון דמהדר למתא שושילתא וכו', באמת שם צ"ל לוי (בר סיסי) כי חולק שם עם רב חבירו.
ויש שרוצים לומר שהיה בן חמא, אך לא מצינו שום ראיה לזה.
רבותיו היו ר' חמא בר' חנינא ר', ואמר בשמו כתענית פ"ד ה"ה, ב"ר פ"יא-ג-ט, פ"פד-יא, פ"צא-י, ש"ר פ"כה-ה, פ"מב-ח, פ"מה-ט, ויק"ר פ"טו-ח, פ"ה-ב, פ"כו-ז, פ"כט-ז, רפ"לד, שהש"ר פ"א פסוק נאוו, פ"ד פסוק ז', תנחומא בראשית-יז, חיי שרה-ב, תולדות-ד-כב, אחרי-ג, חקת-יז, תצא-יח.
ובשם ר' חמא סתם כשהש"ר פ"א פסוק אשכול, מדרש תהלים פ"א-ה, פ"כב-כד, פ"ק-נג, ב"ר פ"נט-ז, ספ"סב, פ"סג-יג.
וכן קיבל מהדרשן המפורסם ר' שמואל בר נחמן כב"ר ספ"כו, פ"כו-ד, פ"נ-ד, פ"סח-יב, פ"עה-ב, פ"צד-ט, אס"ר פ"א-ו, מדרש תהלים פ"עח-ה, תנחומא במדבר-יט, קה"ר פ"א-טו.
וכן מצינו שאמר בשם ר' אחא בר שילא איש כפר תמרתא כאס"ר ספ"ו.
בשם ר' אחא בר' חנינא כברכות פ"ב ה"ד.
שאל לר' בא בר זבדא כשביעית פ"ו ה"ה.
בשם ר' זעירא כב"ר פ"יא-ב וצ"ל ר' גזירא כדמובא שם פ"יב-ו.
בשם ר' חנינא כב"ר פ"יד-ט, תנחומא תולדות-ד.
בשם ר' יוחנן כב"ר פ"כח-ג, אס"ר פ"ג-י, פ"ה-ג, קה"ר פ"א-ד, פ"ו-ח, תנחומא תצא-י.
בשם ר' יוחנן בן שאול כמדרש תהלים הישן פ"קה, ובמ' בובר שם גרס ר' לוי בשם ר' ברכיה בשם ר"י בן שאול וצ"ל להיפוך כי ר' ברכיה קבל ממנו כמבואר להלן.
בשם ר' יוחנן בר שאונה כויק"ר פ"ה-ב.
בשם ר' יוסי בר' אלעאי כב"ר פ"ו-ג.
בש"ר יוסי בן חלפתא כב"ר פ"נז-ד.
בש"ר יוסי בן נהוראי כב"ר ספ"י.
בש"ר מאיר כסוכה ח:.
בש"ר מנחם דגלייו כויק"ר פ"ט-ז, פ"כ-כח.
בשם ר' שילא איש כפר תמרתא כב"ר פ"מה-ד, שהש"ר פ"ב ספ"יד.
בש"ר שמעון בן חלפתא כתנחומא תצא-יב.
וכן קיבל מרש"בל המאמר היקר מה כלה זו מקושטת בכ"ד מיני קישוטין כך ת"ח צריך להיות זריז בכ"ד ספרים כש"ר פ"מא-ה, ואמר בשמו מד' שמואל רפ"ט, חולק עמו כברכות י:.
בש"ר שמעון בן מנסיא כתנחומא אחרי-ג, חקת-יז.
בש"ר תנחום בר חנילאי כב"ר פ"ד-ו.
ומצינו שבא לדין לפני ר"א על עסקי בתים כסנהדרין ספ"ג.
פרנסתו מצא בדוחק בבית מדרשו דר' יוחנן כמפורש סוכה פ"א ה"א שר' לוי ויהודה בר נחמן הוון נסבין ב' סלעין (בכל שבוע) מיעול מצמתא קהלה קומי ר' יוחנן (ופי' קרבן העדה שהיו דורשין לפני הקהל קודם שבא ר' יוחנן לב"המד כדי שלא ילכו משם, ובפני משה מפרש שהיו מאספים האנשים לפני ר' יוחנן) עאל ר' לוי ודרש יונה בן אמיתי מאשר היה - עאל ר' יוחנן ודרש דמזבולון היה, בשבת האחרת (שאז היתה שבת של יהודה בר נחמן) א"ל ר' לוי קח לך השני סלעים אך תן לי רשות לדרוש ודרש שיפה למדנו ר' יוחנן.
ובב"ר פ"צח-יא שדרשותיו מצאו כ"כ
