חן בעיני העם עד שנמנו וגמרו שיהודה ב"נ ימלא מקומו תמיד והוא ידרוש בכל שבת ושבת, ועמד בפקודה הזאת כב' שנה.
ומדברותיו היקרות מצאו חן גם בעיני ר"ז אע"פ שהיה שונא גדול לבעלי אגדה כמעשרות ספ"ג שר"ז ור' אבא בר כהנא ור' לוי הוון יתבון והוה ר"ז מקנתר לאילין דאגדתא וקרא להם סיפרי קוסמין ואמר היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום, אעפ"כ מצינו ר"ה רפ"ד ר"ז מפקד לחבריו עלון ושמעון קליה דר' לוי דלית איפשר דהוא מפיק פרשתא דלא אילפן. ועל ושמע ממנו הדרשה כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחר אומר זכרון תרועה וכו', וכן סנהדרין פ"ב ה"ג ומד' משלי פ"כג-יב, ר"ז מפקד לחברייא עלון ושמעון קליה ר' לוי.
וכן מצינו שר' אבא בר כהנא שמע שדרש ר' לוי מל אברהם אין כתיה כאן אלא נימול בדק את עצמו ומצא עצמו מהול, א"ר ברכיה דר' אבא כ"כ הקיל בכבוד ר' לוי וקראו שקרנא כזבנא את, אעפ"כ הוא בעצמו שמע דרשת ר' לוי כהוריות ספ"ג וקם ונשקיה בראשיה וברכו כשם שזכה לדרוש מעומד כן יזכה לדרוש מיושב.
וכן מצינו ב"ר ספ"סב ר' חמא בר עוקבא ורבנן הוו יתבון ומתקשין מה ראה הכתוב לייחס תולדותיו של ישמעאל, עבר ר' לוי אמרי הא אתא טרא דשמעתא נשאליניה. ומעדות עצמו שמעינן שהש"ר פ"א פסוק נאוו שאמר ר' לוי אית דידע למקרח ולא ידע למחרוז, ברם אנא הוינא חרוזא ואנא הוינא קדוחא.
ובש"ר רפ"כט שאל המינין מר' שמלאי - א"ל תלמידיו לאלו דחית בקש, חזר ר' לוי ופירשה ואמר להם וכו'.
ונביא מעט מדרשותיו היקרות בבבלי.
ברכות ד. אמר דוד לא חסיד אני וכו'.
ושם י: מאי קיר על עסקי הקיר - והטוב בעיניך עשיתי שנגנז ספר רפואות.
ושם כח: ברכות הצדוקים ביבנה תקנוה.
ושם נה: לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כב שנה.
ועירובין סג. כל דמותיב מלה קמיה רביה אזל לשאול בלא ולד.
ור"ה כו. [ר'] לוי איקלע לההוא אתרא אתא גברא לקמיה א"ל קבען פלוני לא הוה ידע מאי קא אמר ליה אתא שאל בי מדרשא א"ל "גזלן", וכן מובא בתנחומא תרומה-ז היקבע גול אלהים א"ר לוי לשון ערבי הוא.
וסוכה מה: מה התמר אין לו אלא לב אחד כך ישראל.
ומגילה י. דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנ"הג כ"מ שנאמר ויהי אינו אלא לשון צרה - אמוץ ואמציה אחים הוי - מקום ארון אינו מן המדה.
ושם יב: כל פסוק זה (כרשנה שתר) על שום קרבנות נאמר.
ושם טו: כיון שהגיעה אסתר לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה.
ויבמות כא. קשה עונשין של מדות יותר מעונשין של עריות.
ונדרים כ: וברותי מכס המורדים אלו בני אסנ"ת משגע"ח.
וב"ב טז. שטן ופנינה לש"ש נתכונו.
ובירושלמי ברכות פ"ד ה"א-כו: אמר אף בימי מלכות הרשעה הוי משלשלין להן ב' קופות של זהב - והעלו שני חזירין. - כל המרבה בתפילה נענה.
ושם פ"א ה"א ליבא ועינא תרי סרסורין דחטאה. - עשרת הדברות כלולים בב' פרשיות דק"ש. - אם העדת עדות שקר לחברך כאלו העת על הקב"ה.
וכלאים פ"א ה"ז בניך כשתילי זתים
