הזמן נאמר עליהם הלשון מה שלא מצינו בשום אמורא אחר שאמרו "אלא כי אתא ר"פ ור"ה בריה דר"י מבי רב פירשוה" כעירובין יב., ב"ק ז: פט., שבועות לד:, זבחים טו..
וכן סחרו ביחד כגיטוין עג. שזבני שומשמי.
ושניהם הלכו למסעיהם כיבמות פה. שאיקלעו להינצבו לאתריה דרב אידי בר אבין וקראן דרדקי.
ושינהם איגלעו לבריה דרב אידי בר אבין ועביד להו עיגלא כשבת קלו..
ושניהם כרכו ריפתא ביחד עם רבא בר שמואל כברכות כב: נ..
ויסופר בפסחים פט: שעירבו ריפתא בהדי הדדי אדאכל ר"ה ברהי דר"י חדא אכל ר"פ ד', א"ל לר"פ פלג לי, אזל עירב בהדי רבינא אך אח"כ אמר מאה פפי ולא חד רבינא.
וברכות נח: יסופר שהלכו באורחא פגעו ביה דר' חנינא בריה דרב איקא אמרו לו בהדי דחזינך ברכינן עלך תרתי, א"ל אנא נמי כיון דחזתינכו חשבתינכו עלואי כס' רבוא וברכיני עלייכו תלתא - א"ל חכמית כולי האי? יהבי ביה עינייהו ושכיב.
וב"ב כו. שהיה לרב פפא דקלים אמיצרא דר"ה בריה דר"י, וקראו ר"פ מר.
וכשנפטר רבא יאמר רבינו ש"ג באגרתו ח"ג פ"ג שנתחלקה המתיבתא הגדולה לשתים, ר"נ בר יצחק מלך בפומבדיתא ור"פ מלך בנרש. והאמת כן הוא כמפורש ברכות נז. ר"פ ור"ה בריה דר"י חזו חלמא, ר"פ דעייל לאגמא נעשה ריש ישיבה, ור"ה בריה דר"י דעייל ליער נעשה ראש לבני כלה. וזהו כשיסד ר"פ ישיבתו הגדולה בנרש לקח את חבירו האהוב והיה לו יד ימינו, ועין שר"פ היה עשיר מופלג והיה באמת מראשי גדולי הדור, כי מאמריו והלכותיו מצינו בכל הש"ס, לכן נתמנה הוא לריש מתיבתא.
וכן מצינו בפירוש שתיכף אחרי פטירת רבא נעשה ר"פ הריש כתענית ט: שאמרו רב חייא מווסתינא הוה שכיח קמיה דרבא כי נח נפשיה דרבא בא לפני ר"פ, וכן רב הונא בר מנוח.
והנה אף שר"פ היה הריש, אבל שניהם לקחו חלק כחלק בהנהגת הישיבה והנהגת העיר כולה כשבת פט: שא"ל ההוא מרבנן לר"כ מ"ט לא שכיחת קמיה דר"פ ור"ה בריה דר"י דמעייני באגדתא.
ומו"ק יט. אמד רב נחמיה בריה דרב יוסף אשכחתינהו לרב פפי ולר"פ ולר"ה בריה דר"י.
ובמגילה כו: רמי בר אבא הוא קא בני בי כנישתא - אתא לקמיה דר"פ ואסר ליה, לקמיה דר"ה בריה דר"י ואסר ליה.
וידוע שר"פ הוה בנרש כמפורש בב"מ צג: בר אדא סבולאי הוי קמעבר חיותא אגמלא דנרש - אתא לקמיה דר"פ, וכן היה שם ר"ה בריה דר"י כעירובין נו. שאמר הני מולייתא דבי בירי ודבי נרש אזקנון.
וביומא סט. אמר ר"ה בריה דר"י הני גמטא נדמא דנרש שריא.
ובחולין קכז. אמר ביברי דנרש אינן מן הישוב אר"פ כשמתא נרש - לא אבה נרש שמוע דבר ה'.
וכן מצינו מכות ז. א"ל לר"פ, ובמנחות סח: שניהם אכלי חדש וכו'.
ובר"ה יז. יסופר שר"ה בריה דר"י חלש ובא ר"פ לבקריה חזא דחליש ליה עלמא וצוה ר"פ להכין לו תכריכין, אך אח"כ קם מחליו, וסיפר לו שבאמת נקנסה עליו מיתה, אך יען שהוא מעביר על מדותיו חיה.
והנה אף שהיה חבר ממש לר"פ אבל יען שר"פ היה הריש מתיבתא לכן כל
