רב זביד אמר לר"פ ת"ש כזבחים כ:, אותיבו ר"פ כגיטין כט:, שקלו וטרו יחד כברכות מה:.
חייא בר רב מדיפתי, בב"ב י. אמר לר"פ שמא עני בא לידך וכו'.
רב חמא (מנהרדעא) בכתובות פו. אמר לו לר"פ ודאי דאמריתו משמיה דרבא וכו'.
רב חנינא בריה דרב איקא, יסופר ברכות נח: שפגעו ביה ר"פ ור"ה בריה דר,י - ויהבו ביה עינייהו ושכיב.
יימר בר חשו בשמו ככתובות פד..
רב יהודה בדסקרתא, בנדה לט. אר"פ אמריתא לשמעתא קמיה ומשמע מזה שהיה גדול מר"פ אף ששניהם היו תלמידי דרבא.
יהודה בר מרימר או מר בר מרימר היה קשיש מר"פ ככתובות נב: שר"פ קראו מר, וכן משמע מכתובות פ:.
יוסף שידא בזמנו כפסחים קי..
רב יצחק בריה דרב יהודה היה בהלולא דאבא מר בריה דר"פ ודלי ליה ר"פ כסא דחמרא ולא קם מקמיה ואיקפד כקידושין לב:, אבל הוא ט"ס וצ"ל כגרסת השאלתות קדושים רב יצחק בריה דרב משרשיא.
רב מרי ורב פנחס בני ר"ח היו עם ר"פ בחתונת בריה דרבא כקידושין לב:.
רב נחמיה בריה דרב יהושע במו"ק יט: אמר אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא וכו'.
רב פנחס בר אמי בכתובות פה. פגע בר"פ ור"ה בריה דר"י וכו'.
רב פפי בכתובות ז. אמר לר"פ מאי דעתך, והיו ביחד כמו"ק יט:.
רב פפא בר אבא בזמנו כיבמות כא: מו., ב"ק י:.
ובני רב פפא בר אבא בעו מרב פפא כב"מ צא., הקשו לר"פ כשבת קיט..
רבא בר שמואל בברכות כב: כרכו ריפתא בהדי הדדי עם ר"ה בריה דר"י.
מר שמואל היה ריש גלותא בזמנו כמנחות לד. שר"פ איקלע לגביה.
רב שמואל, בנדה לג: יסופר שר"פ איקלע לתואך אמר אי איכא צורבא מרבנן הכא איזיל אקבל אפיה א"ל ההיא סבתא איכא הכא צורבא מרבנן ורב שמואל שמיה - אזל לגביה רמא ליה תורא (שחט לכבוד ר"פ שור) רמא ליה מתני' אהדדי - אר"פ יהא רעוא דתאכיל האי תורא לשלמא - שבקיה ואתא לקמיה דרב שימי בר אשי, (ואמרתי בזה שאפשר שלכן מצינו ב"ק קד: ועוד בכמה מקומות שאמרו נפק לאפיה "עד תואך" היינו שמהיום והלאה לא בא עוד להעיר הזאת אך הלך עד תואך, ואח"כ מצאתי כן בהפלס ש"ב חוברת א', ואפשר לומר שכן הוא כונת התוס' שם).
וחבירו החביב מכולם היה רב הונא בריה דרב יהושע, הוא היה חבירו מנעוריו עד יומו האחרון, שניהם למדו אצל אביי כפסחים קיא:, ושניהם קנו קטינא דארעא וניזונו ממנה והיו אז לפני רבא כהוריות י:. ועוד בחיי רב יוסף ישבו שניהם לפני רבא בישיבתו הפרטית כב"ה כב..
וכן מצינו אותם ביחד לפני רבא ככתובות פב., קידושין לב:, ב"מ ט: סג:.
ורבא קדאן קאקי חיורי ככתובות פה., גיטין עג..
ושניהם היו בהלולא דבריה דרבא ודלא להם כסא כקידושין לב:.
ורבא היה חביב עליהם מאוד כעירובין כה..
ושניהם הגיעו להוראה עוד בחיי רבא כב"ב קל: שאמר להו רבא כי אתא פסקי דדינא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פרכא לא תקרעהו עד דאתיתו לקמאי - דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. וקרוב מאוד לומר שהתיישבו אז בעיר נרש (הסמוכא למחוזא), ואפשר שעל אותו
