ועמכל זה נוכל לראות את גודל רפ"בי בעיני כל בני דורו.
ושם בדמאי פ"א ה"ג יסופר שפ"א בלע עכבר אחד מרגניתא דמלכא ובאו אצלו א"ל וכי מכשף אני? א"ל באנו לשמך הטוב, והוא הכיר את העכבר שבתובו היה המרגליות וקידש ש"ש בזה, וזה שאמר בב"ק קיג: במקום שיש חילול השם אפילו אבדתו אסורה.
מדבריו היקרים נשארו לנו במ"ר פ"יג-י שאמר למה בכל קורבנות הנשיאים כתיב קרבנו, עדדים חסר, ובנחשון כתיב וקורבנו, עתודים, מלאים וכו'.
וכן שם פ"יד-יב=יח ובשהש"ר פ"א א-ט אמר אם אתה מחפש אחר ד"ת כמטמונים הללו אין הקב"ה מקפח שכרך.
ובפ' רבתי ס"פ ב' דעשרת הדברות ריב"ל בשמו מפני מה ישראל מתפללים ואינן נענין מפני שאינן יודעין סוד שם המפורש.
ובירושלמי תענית פ"ג ה"ד ר' יהודה בן יאיר בשמו שלשה ברא הקב"ה ומתנחם עליהן שבראם כשדים, ישמעאלים, ויצ"הר. ומקצת המאמר מובא במ' תהלים ספ"לב בשמו ע"י ר"א בן יעקב ונראה שצ"ל ר' יהודה בן יאיר, (ובסוכה נב: מובא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה).
מקומו נראה שהיה בלוד כדמוכח תוספתא סוף אהלות מעשה ברבי ור' ישמעאל בר"י ור"א הקפר ששבתו בחנותו של כותי (או פזי) בלוד והיה רפ"בי יושב לפניהם - וסמכו על דבריו שאין טומאה עד שיהא העכ"ום במדור מ' יום.
ואליו נתיחס מדרש תרשא (ספר זקוקין דנורא).
וקדושתו גדלה כ"כ עד שאמר כתובות מו. אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה.
ובשקלים ספ"ג אמר זריזות מביא לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רו"הק, רו"הק מביאה לידי תח"המ, תח"המ מביאה לידי אליהו ז"ל.
וקרוב מאוד לומר שהוא ר"פ הנזכר קידושין עא. שאמרו בימי ר' פנחס בקשו לעשות בבל עיסה לא"י והיה אז זקן גדול עד שעבדיו הוצרכו לשאת אותו בעריסה, (כי אז אפשר לומר שהוא ר' פנחס האמורא שאמרו שם א"ר יוחנן היכלא בידינו הוא) ומזה שהאריך ימים.
ר' פנחס בן לוי
נזכר שקלים פ"ב סה"ג לגרסת הבבלי.
רב פנחס בריה דרב מרי
נזכר זבחים ד: וגרסת דק"ס בריה דרב אמי והוא נכון.
ר' פנחס בן ערובא
(תנא דברייתא).
נזכר גיטין נו: אמר אני הייתי בין גדולי רומי וכשמת טיטוס פצעו את מוחו וכו'.
ובבכורות לח: א"ר יוחנן משמו בעינן רפואה.
ר' פנחס בריה דר' שמעון
נזכר ילקוט רות רמז תרה, אבל ברו"ר סוף פ"ו הגרסא ר' פנחס בר חמא.
ר' פנחס דדהובא
בקה"ר פ"ב-ב א"ר פנחס דדהובא מערבב מה חדותא עבדא, ודעת סה"ד שאין זה שם עיר אך צ"ל א"ר פנחס דחוכא מעורב.
וכן מובא ויק"ר פ"ב-ג ר' אבא ב"כ פתח לשחוק אמרתי מהולל אם הדין דחוכא מעורב מה חדותא מהניא. ולכן
