עמד גם ר"ע לימין יהושע רבו ועשו קשר ביניהם להעביר את ר"ג מנשיאותו וכן עשו.
וכמעט שנתעלה אז ר"ע למעלה היותר רמה ונשגבה בישראל להיות נשיא הסנהדרין, ואך דבר אחד היה בעכרו כשהתחילו לחשוב ולומר להקים את ר"ע אמרו (דלמא עניש ליה, זה מרש"י והיה כתוב בגליון והובא בפנים כטעות) לית ליה זכות אבות, וכן הוא מפורש בירושמי שם פ"ד סה"א שאמר ר"ע אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה, ונפל הגורל על הצעיר שבהם ראב"ע יען שהוא היה עשירי לעזרא.
ואח"כ כשנתפייס ר' יהושע לר"ג אמרו בגמרא שר"ע התנגד להשלום ואמר לר"י כלוםל עשינו אלא בשביל כבודך למחר אני ואתה נשכים לפתחו. ויותר נראה גרסת הירושלמי שם פ"ד ה"א ותענית פ"ד ה"א שר"א בן עזריה אמר כן להם נתרצתם! אני ואתם נשכים לפתחו של ר"ג, כי גרסת הבבלי קשה מאוד להין א) שמצינו שר"ע עמד תמיד למין ר"ג, ב) מה שאמר למחר אני ואתה נשכים לפתחו, וכי מה הבדל לר"ע אם יצטרך להשכים לפתח ר"ג או ראב"ע, ועוד מה שאמר מקודם "אני" ואח"כ אמר "ואתה" לר' יהושע.
וכמעט שהושב השלום על מכונו קפצה עליהם רוגזת צרת הבת ששלש שנים נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרין הלכה כמותינו והללו אומרין הלכה כמותינו עד שיצתה בת קול ואמרה - הלכה כב"ה כעירובין יג:, ואמרו בירושלמי שביבנה יצתה הב"ק, והיינו ע"פ הכרעת רבן גמליאל וכל חכמי הדור, ושמחו מאוד שנתבטלו השני בתים מישראל, ואחדו כחותיהם אל מקום אחד.
אבל בימי ר' דוסא בן הרכניס הזקן יסופר ביבמות כז. שהותרה צרת הבת לאחין (כב"ש) והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה (רדב"ה) ועיניו קמו מלכא לבית המדרש והלכו אליו ר' יהושע וראב"ע ור' עקיבא, והנה את ר' יהושע ידע מכבר כר"ה כה. והשיבו על מטה של זהב, ור' יהושע הציג לפניו את ראב"ע אמר לו ויש לו בן לעזריה חבירנו, אמר לו ר' יהושע רבי! אמרו לתלמידך אחר וישב, והוא עקיבא בן יוסף, א"ל אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו שב בני שב כמותך ירבו בישראל.
וכהשתחילו לסבב אותו בהלכות עד שבאו לצרת הבת א"ל שלא מפיו יצא הדבר אך מפי אחיו הקטן יונתן שהוא מתלמידי ב"ש והוא חריף גדול והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, וכשיצאו פגע בו בר"ע אקשיה ליה ואוקמיה, א"ל אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם וע"ס אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת לרועי בקר א"ל ר"ע ואפילו לרועי צאן.
ואח"כ שהותחלו הגזירות כאשר יסופר תענית כט. זנגזרה להרוג את ר"ג ואך ע"פ אחד מחסדי או"ה נתבטלה, אז בל"ס לא היו יכולין לעבר שנים בא"י, כי טורנוסרופוס הרשע נתעלה מאוד עד שחרש את (מקום) ההיכל (וזה אות שלא תבנה עוד), וכאשר נבאר להלן שהיה לו שנאה כבושה ביחוד על ר"ע, וכידוע שלא היו יכולין לעבר שנים בלתי רשות השלטון כסנהדרין יא. והוצרכו לשלוח לעבר שנים בחו"ל, אז נבחר לכבוד הזה רבי עקיבא ושלחוהו לנהרדעא כמפורש יבמות פט"ז מ"ז אמר ר"ע כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי, והוא העיד לר"ע קבלה בשם ר"ג הזקן שמשיאין האשה ע"פ עד אחד, וכשבאתי והרצתי הדברים לפני ר"ג שמח לדברי, ומפורש שגם ר"ג היה חי
