ר' עזריה בר' סימון
נזכר רו"ר פ"ב-ז, אך הוא ט"ס וצ"ל בשם ר' סימון כדמובא המאמר ב"ר פס"ח-ו.
ר' עזריה דכפר חטיא
בויק"ר פ"ז-ד, פדר"כ סא. ר' אבא בר כהנא ור' חנין תרוויהו אמרי בש"ר עזריה דכפר חטיא.
עיזקה
ר' חנינא בר עיזקה ב"ר ספ"יג.
עזת
ר' מנשיא בר עזת סנהדרין יט., וי"ג עות או אילת.
עטל
ר' חנינא בר עטל אס"ר פ' ובמלאת.
עייא
כן היה נקרא ר' חייא כמו"ק טז: שרבי קראו כן, ובכריתות ח. קראו כן בר קפרא שלא היה יכול לבטא חי"ת כהוגן כמבואר בערכו.
רב עילא
(עילי, ד"ה ר' פ"יא-כט).
במנחות פא. אמרו רב עולא חלש עול לגביה אביי ורבנן, ובשיטה מקובצת גורס רק עילא בר אבא, וגרסת דק"ס יותר נכון רב עולא וכן הוא בדפוס ווינציא רפ"ט, וש"ח.
עילאי
ר' אבא בר עילאי ברכות פ"ט ה"ה.
רב הונא בריה דרב עילאי יומא לה..
רב יוסף בריה דרב עילאי סוכה כו., (ושם בדק"ס ר' יצחק).
רב עולא בריה דרב עילאי שבת קכט..
רבא בריה דרב עילאי שבת סב:, ואולי הוא ר' אבא דלעיל.
ר' עילאי
בע"ז יג: ר' יונה אשכחיה דקאי אפתחא דצור, בעא מיניה, וגרסת דק"ס יותר נכון ר' אלעה או אלעאי הנודע.
רב עיליש
בגיטין מה. יסופר שרב עיליש ראה דבר נפלא מבנות רב נחמן שהיו בחשן בקדרא בידייהו (ולא נכון ידיהן) אמר, כתיב ואשה בכל אלה לא מצאתי הא איכא בנתיה דר"נ.
וקרה שרב עיליש נשבה וגם בנות ר"נ נשבו והובאו אל מקום אחד, יומא חד הגיע שעת הכושר שהיה יכול לברוח אמר, איזל ואראה בנות ר"נ ואם באמת כשרות הן יארע נס לכולנו ושמע שמדברות זו לזו לאמר, מה חסר לנו כאן, בנהרדעא היה לנו בעלים וגם כאן לא יחסר לנו, נאמר להשבויין להוביל אותנו למקום רחוק שלא יבאו בעלינו לפדות אותנו, והוא ברח וניצל, ואז הבין שעשו זאת על ידי כשוף.
וכפי הנראה היה מדייני העיר מחוזא תחת רבא כב"ב קלג: דבר רב עיליש קמיה דרבא למימר - א"ל רבא דייני דחצצתא הכי דייני - איכסיף רב עיליש קרי רבא עליה אני ה' בעתה אחישנה, ובגיטין עז: הקשה לרבא מה שקנתא אשה קנה בעלה איכסיף רבא.
וכן נזכר פסחים סה:.
ונפטר בחיי רבא כב"ב סח: שאמרו בני רב עיליש נפק עלייהו ההוא שטרא - אמר רבא, רב עיליש גברא רבה הוא ואיסורא לאינשי לא הוה ספי.
רב עינא
הוא היה מסבי דפומבדיתא בזמן רב יהודה כסנהדרין יז: סבי דפומבדיתא רב יהודה ורב עינא, ושם כו: חולק עם רב יהודה.
ואפשר שהוא נקרא בשם רב עינא סבא כפסחים פח., מגילה יד: שאותיב לר"נ א"ל עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא מיני ומינך תסתיים שמעתא.
ונזכר בהלכה ר"ה כז. מתיב על דברי ר' שמואל בר יצחק.
