ונאבדו באף, ושם ספ"פח חסר תיבת בר סנסן.
ר' חנינא בר עגיל
בב"ק נד: נה. שאל את ר' חייא בר אבא: "מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב? א"ל - כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי - אזיל לגביה וכו'", ובירושלמי יבמות פ"ו ה"ו ר' חנינא בר עגול בשם ר' חזקיה. ונזכר במד' אבא גוריון פסוק ובמלאת ושם בר עיגול, ובאס"ר אסתר רבה פ"ב-ה המאמר ע"ש ר' חנינא בר עטל.
ר' חנינא בר עטל
ערך ר"ח בר עגיל.
ר' חנינא בר עיזקא
ערך ר' חנינא בר יקה.
ר' חנינא בן עקיבא.
(ר' חנניה בן עקביא).
נזכר במשנה ב' פעמים, בכתובות רפ"ח א"ר חנינא בן עקביא אמרו לפני רבן נמליאל הואיל וזכה באשה וכו', ובגמרא שם עח: חולק עם ר' יהודה באיזה אופן אמר ר"ג, ובערכין פ"א מ"ג חולק עם ר' יוסי, ובעירובין פו. ר' חנניא בן עקביא ור' יהודה אמרו ד"א, ובמו"ק כא. מעשה שמת בנו של ר' יהודה בר' אילעאי - ונכנס ר' חנניא בן עקביא וישב בצדו ולחש ר' יהודה לרח"בע ורח"בע למתורגמן, ובסה"ד יאמר שהיה מתורגמנו של ר' יהודה, ולא העתיק יפה כי באמת היו חברים.
ובפסחים צג. פלוגתא רבי ור' נתן ור' חנניא בן עקביא בענין קרבן פסח, ובל"ס בלא ספק הוא ממסדרי הברייתא שסדרו דברי רבי קודם. וכפי הנראה היה לו ישיבה גדולה בטבריא כעירובין פז: שאמרו ג' דברים התיר ר"ח בן עקביא לאנשי טבריא.
והיו לו תלמידים כשבת נ. שאמרו פ"א הלך ר' חנינא בן עקיבא למקום אחד - אמרו לו תלמידיו וכו'.
הלכותיו מצינו שבת ס: שאמר לא אסרו אלא בירדן וכו', וכן היא בתוספתא דפרה ספ"ט, ושם פג: אמר טעם המשנה דכלים מפני מה אמרו ספינת הירדן טמאה. ובסוכה כו. אמר כותבי ספרים ת"ומ - פטורין מק"ש - לקיים דברי רי"הג. ובערכין ו: אמר היוצא ליהרג ואמר ערכי עלי נערך מפני שדמיו קצובין, ומובא בכתובות לז:, וכן נזכר במס' סופרים פ"ה ה"ד בדין ס"ת.
ר' חנינא בן פדאי
ערך רב חיננא בר חייא.
ר' חנינא בן פזאי
כן מביא בסה"ד מיוחסין וכתב לא מצאתי, ובאמת צ"ל בן פדאי. ובספר היקר נחל עדן צד צב: יאמר שנזכר חנינא בן פדאי בתוספתא סוף עדיות, וגרסתנו שם ר' חנניא בר עדו ובתוס' צוקרמנדל הגרסא בר עדיי.
ר' חנינא בן פזי
(ולפעמים ר' חנן או חנין בן פזי).
נזכר הרבה פעמים במדרשים, כב"ר בראשית רבה פס"ז-י פ"ע-יז, ש"ר ספ"מ, תנחומא לך-כו, וירא-יח בשם ר' חנינא בן פזי, ובמ"ר במדבר רבה פ"ג-א ומד' תהלים, פ"צב-יב בשם ר' חנן בן פזי, ובויק"ר ויקרא רבה פכ"ה-ו ר' חנין ב"פ, ובירושלמי מגילה פ"ד ה"ג התיב ר' חנניה בן פזי לר' חלבי, א"כ היה לערך בדור הרביעי לאמוראי דא"י.
ר' חנינא (או ר' חיננא) בר פפא-פפי
בתולדות החסיד הזה נפלה ערבוביא גדולה. ביוחסין מביא בקצרה ר' חנינא בר פפי שניצל מהמטרוניתא - וכשמת איפסיק עמורא דנורא, ותפסו בסה"ד ואמר שהיוחסין השמיט זכר ר' חנינא בר פפא ונראה שסובר שפפא ופפי אחד הוא עכ"ל. וביוחסין השלם (דפוס לונדון) וז"ל ר' חנינא בר פפי נקרא ר' חנינא פפי, וזה קיים כל התורה, ותבעתי
