משנה כתובות ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ח · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

האשה שנפלו א לה נכסים עד שלא תתארס, מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים.

נפלו לה משנתארסה, בית שמאי אומרים, תמכור, ובית הלל אומרים, לא תמכור ב.

אלו ואלו מודים, שאם מכרה ונתנה, קיים.

אמר רבי יהודה, אמרו לפני רבן גמליאל: הואיל וזכה באשה, לא יזכה בנכסים?

אמר להן: על החדשים אנו בושין, אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים?

נפלו לה משנשאת, אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה, שהבעל מוציא מיד הלקוחות.

עד שלא ג נשאת ונשאת, רבן גמליאל אומר: אם מכרה ונתנה, קיים.

אמר רבי חנינא בן עקיבא, אמרו לפני רבן גמליאל: הואיל וזכה באשה, לא יזכה בנכסים?

אמר להם: על החדשים אנו בושין, אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים?

משנה מנוקדת

[עריכה]

הָאִשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס,

מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמּוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָּם.
נָפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תִּמְכֹּר;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא תִמְכֹּר.
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים, שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,
אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
הוֹאִיל וְזָכָה בָּאִשָּׁה, לֹא יִזְכֶּה בַּנְּכָסִים?
אָמַר לָהֶן:
עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בּוֹשִׁין;
אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַּלְגְּלִין עָלֵינוּ אֶת הַיְּשָׁנִים.
נָפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה,
שֶׁהַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.
עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת וְנִשֵּׂאת,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּם.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקִיבָא,
אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
הוֹאִיל וְזָכָה בָּאִשָּׁה, לֹא יִזְכֶּה בַּנְּכָסִים?
אָמַר לָהֶם:
עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בּוֹשִׁין;
אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִים עָלֵינוּ אֶת הַיְּשָׁנִים:

נוסח הרמב"ם

האישה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים בית שמאי ובית הלל שהיא מוכרת ונותנת וקיים נפלו לה משנתארסה בית שמאי אומרין תמכור בית הלל אומרין לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים אמר רבי יהודה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באישה לא יזכה בנכסים אמר להן על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים.

נפלו לה משנישאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שיוציא הבעל מיד הלקוחות עד שלא נישאת ונישאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר רבי חנינה בן עקביה אמרו לפני רבן גמליאל הואיל וזכה באישה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים

פירוש הרמב"ם

האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים כו': אמרו שמוכרת ונותנת וקיים ר"ל ואפי' אחר שנתארסה. ואמרו הואיל וזכה באשה ר"ל בארוסה הואיל וזכה בה יזכה בנכסים ויהיה מכרה בטל כאילו נפלו לה והיא נשואה ואמר להם רב"ג על החדשים אנו בושים והם נכסים שנפלו לה והיא נשואה לפי שאני ג"כ דעתי באלו הנכסים שאם מכרה קיים אלא שאתם מגלגלין עלינו נכסים שנפלו לה והיא ארוסה ותאמרו הואיל וזכה באשה זכה בנכסים ויהיה מכרה בטל ופסק ההלכה בין שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה ומכרה אחר שנשאת מוציא הבעל הפירות מיד הלקוחות בחייה ומוציא הקרקע אחר מיתתה:

נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות כו': פסק ההלכה כבר נקדם לן ונכסים הידועים לבעל הוא מה שיש לה מן הנכסים באותה המדינה שהיא יושבת שם או במקומות הקרובים מזאת המדינה המיוחסת אליה ונכסים שאינם ידועים לבעל הוא מה שראוי לה מן הנכסים במדינה אחרת והלכה כר"ש:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

האשה - עד שלא תתארס. ונתארסה:

ב"ש אומרים תמכור - בעודה ארוסה, אבל משנישאת לא:

הואיל וזכה באשה - שהיא ארוסתו:

לא יזכה בנכסים - בתמיה:

על החדשים - שנפלו לה משנישאת אנו בושין מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות, אלא שאתם מגלגלים עלינו נכסים שנפלו לה בעודה ארוסה לומר שאם מכרה מכרה בטל לפי שזכה בהם הבעל:

פירוש תוספות יום טוב

האשה שנפלו לה נכסים. כלומר בירושה ולאו דוקא אלא הוא הדין אפילו נתנו לה במתנה או שמצאה מציאה. כל ששייך הבעל שיזכה בהן מדין נכסי מלוג. כן מבואר מתשובת רשב"א בב"י ס"ס פ"ה וצ"ו וכ"כ הרמב"ם בפרק כ"ב מהלכות אישות בדין מתניתין ג' והוא הדין בכל מקום ששונה שנפלו:

בש"א תמכור כו'. כתבו התוספות בשם הירושלמו דפאה [ומקצתו הביא הרי"ף בסוף פרקין] דבעי אמאי לא תני לה [בעדיות] גבי דברים שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ומשני דלא תנא אלא דבר שהוא חמור משני צדדין וקל משני צדדין והכא קל לאשה וחומר לבעל והתנן בש"א הפקר לעניים כו' והרי קל לעניים וחומר לבע"ה ומשני אינו חומר לבע"ה שמדעתו הוא מפקיר [וכן עוד התם בסיפא דכרם רבעי] וקשה לרבינו יצחק והא קתני התם בש"א שתי שבתות דהוי קל לאיש וחומר לאשה שאינה נוטלת כתובתה בהדרת שבת אחת כב"ה. וי"ל שאין זה קולא אלא חומרא. שממהר לגרשה בהדרת שבת אחת אף ע"פ שרצונה בכך לאחר מכן שמא תחזור בה ע"כ:

ובה"א לא תמכור. דאירוסין עושה ספק נשואין שמא תבוא לידי נישואין שמא לא תבא ולפיכך לכתחילה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים. גמרא. [*והקשו בתוספות דכיון שהיא מוחזקת הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי כדאשכחן בשומרת יבם במ"ו. ותירצו דהכא ודאי קיימת לינשא משא"כ התם דכך עומדת לחליצה כמו ליבום ע"כ. ול"נ דמשומרת יבם מעיקרא לאו קושיא דהתם הספק אם זיקה עושה ארוסה או לא. משא"כ כאן שהיא ודאי ארוסה. אבל אי קשיא מבעלמא קשיא דבכל דוכתי אמרינן שאין ספק מוציא מידי ודאי כדאמרינן סתמא בגמרא ד' פ"א ועל זה אין תירוצם של התוספות מספיק דמ"מ עדיין בספק עומד אם תינשא שתירוצם של התוספות דוקא לחלק בין הכא לשומרת יבם אכן גם על זה נראה לי ליישב מתוך פירש"י שבגמרא גבי ורבי חנינא בן עקביא כב"ש כו' דפרש"י בתמיה. דהא ב"ה אפילו במוכרת באירוסין אמרי לכתחלה לא. ואם בא לוקח לב"ד לימלך אמרינן ליה לא תזבון וכ"ש משניסת עכ"ל. ואמאי הוצרך לפרש ואם בא לוקח כו' אלא כדי ליישב דלא תקשה אמאי לא תמכור היא והרי היא ודאי כו' לכך מפרש דלא תמכור לאו אדידה קאי דעליה אין אנו יכולין למחות אבל ללוקח הבא לימלך דמוחין אנו לו. והוי לא תמכור כלומר אינה יכולה למכור שאין קונה שכשבא הקונה לקנות ובא לימלך א"ל שלא יקנה שחזקה שלה אינה מועלת ללוקח שהוא כספק וכה"ג אשכחן ל' לא תמכור שכן לקמן במ"ה מוציא הר"ב ג"כ לשון לא תמכור דהתם ממשמעותו וכפירש"י שם והשתא אה"נ שהיא מצדה רשאית למכור ואין למחות ואם קנה מי שהוא ממנה ולא בא לימלך שלא מחינו בו אין יכולין להוציא ממנו ועי' עוד מ"ש במ"ו בס"ד]:

שהבעל מוציא. עיין בפירוש הר"ב במתניתין דלקמן:

ערד שלא נשאת ונישאת. משמע שנפלו לפני נישואין ואין דבר מפסיק בין נפילת נכסים לנשואין וה"ה אפילו נפלו לה קודם אירוסין דלא תמכור משניסת כדפירש הר"ב בריש מתניתין וכפירש"י שם והא דנקט עד שלא ניסת דמשמע דמשנתארסה. לאשמעינן דאפילו [הכי] אם מכרה ונתנה קיים. תוספות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) שנפלו כו'. כלומר בירושה. ולאו דוקא, אלא הוא הדין אפילו נתנו לה במתנה או שמצאה מציאה, כל ששייך הבעל לזכות בהן מדין נכסי מלוג. רשב"א בב"י. והוא הדין בכל מקום ששונה שנפלו:

(ב) (על המשנה) לא תמכור. דאירוסין עושה ספק נישואין. שמא תבוא לידי נישואין שמא לא תבוא, ולפיכך לכתחלה לא תמכור, ואם מכרה ונתנה קיים. גמרא. והקשו בתוס', דכיון שהיא מוחזקת הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא כו', כדאשכחן בשומרת יבם במשנה ו'. ותירצו, דהכא ודאי קיימת לינשא, מה שאין כן התם דכך עומדת לחליצה כמו ליבום. ועתוי"ט:

(ג) (על המשנה) עד כו'. משמע שנפלו לפני נישואין ואין דבר מפסיק בין נפילת נכסים לנישואין. והוא הדין אפילו נפלו לה קודם אירוסין דלא תמכור משניסת. והא דנקט עד שלא ניסת דמשמע דמשנתארסה, לאשמעינן דאפילו הכי אם מכרה ונתנה קיים. תוס':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

האשה שנפלו לה נכסים וכו':    ביד פכ"ב דהלכות אישות סי' ז': ונלע"ד דהאי מתני' קאי אמאי דתנא לעיל פ' נערה שנתפתתה דבעל אוכל פירות בחיי אשתו וגם אמאי דתנא בר"פ מליאת האשה והוא אוכל פירות בחייה ועוד דקתני התם בסיפא דההיא בבא בושתה ופגמה שלה ר' יהודה בן בתירא אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו חלק א' ובזמן שבגלוי לו שני חלקים ולה חלק אחד שלו ינתן לו מיד ושלה ילקח בו קרקע והוא אוכל פירות וכדתנן נמי הכי לקמן הכא בפירקין אלא משום דאפסיק בכל הני פרקי מטעמי דכתיבנא לעיל בכל בבא ובבא וכיון דסיימינהו הדר למילתיה קמייתא כך נלע"ד. ועוד אפשר לומר בדרך פלפול דמשום דקתני בפירקין דלעיל היו בה מומין ועודה בבית אביה דהאב צריך להביא ראיה ואם נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה תנא השתא האי דינא ואשמועינן בסמיכותו דין מחודש שלא נזכר במשנה והוא שאם נפלו לה נכסים והיא אומרת עד שלא נתארסתי נפלו ויכולה אני למכור לכתחלה והוא אמר לא כי אלא משנתארסת ואינך יכולה למכור לכתחלה או שהיא טוענת בעודי ארוסה נפלו ודיעבד מכרי קיים אפילו אחר שנשאתני והוא אומר לא כי אלא אחר שנשאתיך נפלו ומקחיך בטל אשמעינן תנא דמתני' השתא בסמיכות זה שאם מחלוקתן בעודה ארוסה על הבעל להביא ראיה ואם לא הביא היא נאמנת ואם מחלוקתן אחר נשואין עליה להביא ראיה ואם לא הביאה הבעל מהימן ומכרה בטל ולדעת חכמים שחלקו לעיל בין מומין שבסתר למומין שבגלוי והלכתא כותייהו הכא נמי יש לחלק בין נכסים ידועין לנכסים שאינם ידועין כדעת ר"ש דהלכתא נמי כותיה כמו שנכתוב בסמוך בס"ד גם זה: נלע"ד דרש"י ז"ל דגריס פ' מציאת כאשה סמוך להאי פירקא בתר המדיר כמו שכתבתי לעיל בר"פ מציאת האשה נלע"ד דניחא טפי דוק:

עד שלא תתארס מודים וכו':    והיינו דברישא לא פליגי דקודם שנתארסה עדיין לא זכה לא בה ולא בשלה ובזכותה היא שנפלו אבל נפלו אחר שנתארסה אימור בזכותו נפלו דשמא תבוא לידי נשואין אימור בזכותה דשמא לא תבוא ולכך לכתחלה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים והקשו תוס' ז"ל אי בסיפא אימור בזכותו נפלו א"כ לב"ה נמי תמכור לכתחלה דכיון שהיא מוחזקת הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי כדאשכחן גבי שומרת יבם שנפלו לה נכסים דתנן עלה מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים ומפ' בגמרא דנפלו כשהיא ארוסה וזיקת ארוסה עושה ספק ארוסה והואיל והיא מוחזקת הויא איהי ודאי ויבם ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי וי"ל דהכא בודאי לינשא דכל המארס דעתו לינשא הלכך לכתחלה לא תמכור אע"פ שהיא ודאי אבל התם כך עומדת לחליצה כמו ליבום והואיל והיא ודאי אמרו חכמים דתמכור לכתחלה ע"כ. עוד כתבו ז"ל בקונטרס פי' עד שלא תתארס פי' ונתארסה אבל נשאת לא והביא ראיה מדתנן עד שלא נשאת ונשאת ר' גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים אבל לכתחלה משמע דלא תמכור ומשמע לרש"י ז"ל דעד שלא נשאת משמע אפילו קודם אירוסין וקשה לר"י דאמרינן בגמ' וכו' עד אלא ודאי משמע ליה לתלמודא דעד שלא נשאת לא מיירי בנפלו לה קודם אירוסין והיינו טעמא דעד שלא נשאת משמע שנפלו לפני נשואין דאין דבר מפסיק בין נפילת נכסים לנשואין ומכל מקוס יכול רש"י ז"ל לפרש כן בלא ראיה דהא דנקט עד שלא נשאת דמשמע דמשנתארסה לאשמועינן דאפילו אם מכרה ונתנה קיים עכ"ל ז"ל בשם רשב"א ז"ל:

נפלו לה משנתארסה בש"א תמכור:    בירושלמי דפאה פ' ב"ש ודפירקין בעי ר' פנחס קומי ר' יוסי אמאי לא תני לה גבי דברים שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה [כו' עי' תוי"ט] וכתב ר"ש לוריא ז"ל וז"ל וי"ל שאין זו קולא אלא חומרא וכו' פי' לב"ה וא"כ ממילא לב"ש לא הוי חומרא ומה שמקשין העולם אמאי לא קאמר שאין זו חומרא וכו' משום דלא פסיקא להו לתוספות לומר שאין זו חומרא אלא קולא לפי שאינה קולא אלא מצד אחד שמא תחזור בה ומצד השני שאינה נוטלת כתובה בלא חרטה היא חומרא אלא ה"ק אין זו קולא לב"ה שיהא בודאי חומרא לב"ש אלא אף לב"ה איכא חומרא כמו לב"ש א"כ הוי שפיר מקולי ב"ש מה שהוא קולא לגבי איש ודוק ע"כ: ואיתה להאי בבא בפי החולץ דף ל"ח ובפירקין דף פ"א:

לא יזכה בנכסים:    פירוש ויהא מכרה בטל:

על החדשים אנו בושים:    שנפלו לה משנשאת כדתנן בסמוך:

נפלו לה משנשאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות:    גמ' לימא תנינא במתני' לתקנת אושא דא"ר יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכר' בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחו' ומשני מתניתין בחייה קאמר דהבעל מוציא כדי לאכול פירות בחייה אבל לאחר מותה יחזור הקרקע ללוקח ואפי' מתה בחייו לא יירשנה הבעל ואתו באושא ותקון דאפילו גופה של קרקע יירש הבעל:

עד שלא נשאת ונשאת:    בגמ' תניא א"ר חנניא בן עקביא לא כך הוצרך להשיבם ר"ג לחכמים כשדנו לפניו במוכרת בעודה ארוסה שהרי תשובה נצחת יש כאן שיש לחלק בין ארוסה לנשואה אלא כך השיבם לא אם אמרתם בנשואה שכן בעלה זכאי במציאתה ובמעשי ידיה ובהפרת נדריה לבדו תאמרו בארוסה שאין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשי ידיה ולא בהפרת נדריה לבדו א"ל רבי נראין דבריך במוכרת בעודה ארוסה נשאת ואח"כ מכרה נכסים שנפלו לה קודם נשואין מהו אמר להם אף זו מוכרת ונותנת וקיים א"ל הואיל וזוכה באשה למציאתה ולמעשי ידיה ולהפרת נדריה לא יזכה בנכסים שתקנו לו לאכול פירותיהן בחייה והיאך מכרה קיים א"ל על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים ופרכינן היכי תניא בברייתא דאמר להם אף זו מוכרת ונותנת וקיים והא אנן במתני' תנן עד שלא נשאת ונשאת רג"א אם מכרה ונתנה קיים דוקא בדיעבד ומשני אמר רב זביד תני במתני' נמי מוכרת ונותנת וקיים רב פפא אמר כולה מתני' ר' יהודה היא דאיהו מסיק ואמר לה ואע"ג דאיירי ר' חנינא בסיפא לאו דמודה לר' יהודה דר"ג אם מכרה אית ליה אלא מוכרת לכתחלה ומאי דלא פריש ר' חנינא במתני' פריש בבריתא ופרכינן ור' חנינא דאמר כב"ש בתמיה דהא ב"ה אפילו במוכרת באירוסין אמרי לכתחלה לא ואם בא לוקח לבית דין לימלך אמרינן ליה לא תיזבון וכ"ש משנשאת ומשני דאיהו ס"ל דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה: ור"ח מכח קושיות שהקשו תוס' ז"ל גריס במתני' ר"ג אומר מוכרת ונותנת וקיים ובברייתא אם מכרה ונתנה קיים ומשני רב תֵני אם מכרה ומגיה מתני' מקמי ברייתא כדי שלא להעמיד ר"ג כב"ש ובתר הכי פריך לרב פפא דלא מגיה מתני' ור' יהודה כב"ש ול"ג ור"ח כב"ש וכו' ע"כ ובגמרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בין שנפלו לה נכסים עד שלא נתארסה ובין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות דלא כר' יהודה ודלא כר' חנניא בן עקביא אלא כרבותינו שחזרו ונמנו בין שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס בין שנפלו לה משנתארסה ונשאת הבעל מוציא פירות מיד לקוחות בחייה והקרקע אחר מותה. ונלע"ד דאפשר דר' יהודה ס"ל דל"פ רבן גמליאל וחכמים דאמרו לו אלא דוקא במכרה בעודה ארוסה אבל אם מכרה משנשאת מה שנפל לה בעודה ארוסה מודה ר"ג לחכמים דמכרה בטל ור"ח בן עקביא ס"ל דאף במכרה משנשאת מה שנפל לה בעודה ארוסה פליגי ר"ג וחכמים דאמרו לו ובה הוא שהוצרך להשיבן על החדשים וכו' כך נלע"ד. בטור א"ה סי' צ'. וראיתי להעתיק הנה כל הפירוש שפירש הרי"ף ז"ל בסוף פירקין אמתני' ואסוגיא שעליה מפני שמועיל לגרסת לשון המשנה וגם להבנתה וז"ל האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס הדא מתני' וגמרא דילה חזינא ביה פירוש מסותם הרבה והריני מפרש בדרך קצרה כדי לברר מקום הספק. האשה שנפלו לה נכסים בירושה או במתנה עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה בנכסים הללו הואיל ובזכותה נפלו אע"פ שעכשיו היא ארוסה מוכרת ונותנת כשהיא ארוסה לכתחלה והאי דקתני שאם מוכרת לאו דיעבד הוא אלא לכתחלה יש לה למכור וליתן במתנה וכל מה שהיא מוכרת בנכסים הללו שנפלו בזכותה הרי הוא קיים דהא כל היכא דלית לה למכור לכתחלה קתני לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים דיעבד וכל היכא דלא קתני לא תמכור אע"ג דקתני' באם מוכרת ונותנת קיים לכתחלה הוא (והאי) [ובהאי] פירושה ריהטא הלכתא כולה ומיבררה כהוגן בלא קושיא. ובבא תניינא שאם נפלו לה לאחר שנתארסה דמספקא מילתא דהיא אמרה בזכותה דידה נפלו והוא אמר בזכותיה דידיה נפלו לכתחלה לא תמכור כשהיא ארוסה ואם מכרה ונתנה קיים. בבא תליתאה שאם נפלו לה משנשאת הכל מודים שאם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות. בבא רביעאה שאם נפלו לה נכסים כשהיא ארוסה ואח"כ נשאת קאמר רבן גמליאל שאם מכרה ונתנה קיים לפי מה שפירשתי שיש לה למכור לכתחלה. ובבא חמישאה אמר ר' יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ואמרינן בגמרא איבעיא להו ר' יהודה אלכתחלה קאי או אדיעבד קאי פירוש ארישא קאי דקתני מוכרת לכתחלה או על בבא תניינא קאי דקתני לא תמכור לכתחלה ואם מכרה ונתנה קיים דיעבד ת"ש דתניא אמר ר' יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל והארוסה אשתו והנשואה אשתו מה הנשואה שנפלו לה משנשאת ומכרה מכרה בטל אף הארוסה נמי שנפלו לה משנתארסה אם מכרה כשהיא ארוסה יהא מכרה בטל ואמר להן אף זו שנפלו לה משנתארסה לכתחלה לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ויהא מכרה בטל אפי' דיעבד אמר להם על החדשים אנו בושים פי' שנפלו לה משנשאת אנו בושים שבטלנו את מכירתה אלא שאתם רוצים לגלגל עלינו את הישנים שנפלו לה עד שלא נשאת ומכרה עד שלא נשאת ש"מ אדיעבד קאי ש"מ. ר' חנניא בן עקביא אומר לא כך השיבן ר"ג אלא כך השיבן היאך אתם מדמין ארוסה לנשואה לא אם אמרתם בנשואה שבעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ולפיכך דין הוא שיזכה נמי בנכסיה ומכרה בטלה תאמרו בארוסה שאין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשי ידיה ולא בהפרת נדריה ולפיכך מכירתה קיימת אמרו לו רבי עד שלא נשאת ונשאת מהו אמר להם אף זו לא תמכור לכתחלה ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל ונשאת וזכה באשה לא יזכה בנכסים ואיך יהא מכרה קיים בדיעבד אפי' בדיעבד נמי יהא מכרה בטל שהרי זכה בה ויזכה נמי בנכסים אמר להם על החדשים אנו בושים שנפלו לה משנשאת אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים שנפלו לה מקודם שנשאת ואקשינן על ר' חנניא בן עקביא היאך אתה אומר שר"ג אומר להם על (מה) [מי] שנפלו לה עד שלא נשאת ונשאת שאינה מוכרת לכתחלה והאנן תנן עד שלא נשאת ונשאת ר"ג אומר אם מכרה קיים לכתחלה ותירץ רב זביד הברייתא ואמר לא תשנה בברייתא אף זו לא תמכור אלא כך שְׁנֵה אם מכרה ונתנה קיים לכתחלה וקיימא בברייתא כמתני' שמוכרת לכתחלה ואתא רב פפא ופריק פירוקא אחרינא ואמר הא דתנן במתני' מוכרת לכתחלה ר' יהודה אמרה אליבא דר' גמליאל והא דתניא בברייתא לא תמכור לכתחלה ר' חנניא בן עקביא אמרה אליבא דר"ג ודייקי' מינה לר"ח בן עקביא אם עד שלא נשאת ונשאת לא תמכור לכתחלה אלמא עד שלא תנשא מוכרת לכתחלה נכסים שנפלו לה כשהיא ארוסה האי סברא דב"ש היא דאי ב"ה הא תנא לא תמכור לכתחלה והיכי קאי ר"ח בן עקביא כב"ש אפשר דשביק ר"ג ב"ה ומורי כב"ש וב"ש במקום ב"ה אינה משנה ופרקינן הכי קאמר ר' חנניא בן עקביא לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה כלל אלא כולן מודים שאם נפלו לה נכסים משנתארסה נמי מוכרת לכתחלה ופליג אתנא דמתני' דקסבר פליגי ב"ש וב"ה בדבר זה וקאמר ליה לא נחלקו בדבר זה זהו הפירוש הנכון. ובגמרא דבני מערבא גרסינן ר' פנחס בעי קומי ר' יוסי ולמה לא תנינן מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה א"ל לא אתינן מיתנא אלא דבר החמור משני צדדין וקל משני צדדין אבל הכא חמור מצד אחר פי' חמור מצד אחד וקל מצד אחד דתנן בה"א לא תמכור וקל מצד אחד דתנן אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים ואיתיה נמי בגמ' בפאה פ' בית שמאי עכ"ל הרב אלפסי ז"ל בסוף פירקין אלא שאינו כתוב בדפוס שאלוניקי [ צ"ל קושטאנטינא ומה שהשיב הרב אלפסי ז"ל על דברי החכם הנזכר שפ עיין בתמים דעים להראב"ד ז"ל בסי' רי"ח-ר"כ ובשו"ת הרמ"ע מפאנו סי' שנ"ז שנדפסו שם העתקת פירוש הרי"ף מלשון ערבי ונדפסו באלפסו החדשים בדפוס ראם ג"כ.]:

תפארת ישראל

יכין

האשה שנפלו לה נכסים:    בירושה, מתנה או מציאה, דבכה"ג ה"ל נכסי מלוג:

עד שלא תתארס:    ונתארסה:

בית שמאי אומרים תמכור:    בעודה ארוסה אבל משנשאת לא:

הואיל וזכה באשה:    משנתארשה:

לא יזכה בנכסים:    בתמיה. ולמה מכרה קיים:

אמר להם על החדשים:    שנפלו לה משנשאת. דאמרינן בסיפא דמכרה בטל:

אנו בושין:    מה ראו חכמים לומר שיהיו לו פירות תחת פרקונה, ולהכי מוציא מלקוחות הרי כיון דרק לטובתה תקנו כך הול"ל שתוכל לומר אי אפשי בתקנת חכמים ויהיו הפירות שלה ותפרוק את עצמה:

אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים:    שנפלו לה קודם שנשאת:

רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים:    וכ"ש קודם שנתארסה ונשאת, דמכרה קיים.

הואיל וזכה באשה:    שנשאה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים