ולכן אין אנו צריכין לשבש את הירושלמי תחת ר' יסא לומר "רבי", וכן פירש בפני משה שם, ובמחילה מכבודם שתפסו את הרב מבוא הירושלמי עלי חנם, כי שכחו שגם ר' יצחק בר נחמן היה תלמיד ר' חנינא כמבואר ע"ז פ"א ה"ד שאמרו שם ר' יצחק בר נחמן שאל לר' חנינא, ור' חנינא השיאו לד"א יען שלא אמר דבר מה שלא שמע, וכן בשביעית פ"ו ה"א השיב ר' חנינא לרש"בל כן, ופשט הפשוט בירושלמי שם הוא כן, שמקודם מביא הגמרא שרש"בל שאל לר' חנינא והשיב לו אני לא שמעתי מר' חייא הגדול – שלא אמר מה שלא שמע, ואח"כ אומר שר' יצחק בר נחמן ארש"בל כששאל לר' חנינא השיבו קשיתיה קומי רבי (כצ"ל ולא קומי ר' יסא) והצדק עם מביא המשנה.
ר' תנחום בר חייא בשמו ע"ז פ"ב ה"ח.
מעשיו הפרטים
מצינו בעירובין סה. דביומא דרתח לא הוה מצלי, ואמר בצר אל יורה כתיב (כן הוא בבן סירא). ועל חתימתו היה צייר חרותא כגיטין לו. וב"ב קסא. (ואפשר שעשה זכר לביאתו לא"י שאז מדד הדקל כשבא לגבול א"י בפאה פ"ז ה"ג).
אשתו ובניו ובנותיו
מצינו שמתה לו בת בחייו ולא בכה א"ל אשתו תרנגולתא אפיקת מביתך? אמר לה תרתי, תכלא ועיורא? כשבת קנא:, וכן מת לו בן בשם שבחת כב"ק צא:, אך הוא קבל דין שמים עליו ואמר שמת יען דקץ תאינתא בלא זמנה. וכן היה לו בת שנשאת לר' שמואל בר נדב כערכין טז: ונקרא שמואל סבא כברכות סב:. וקרוב לומר שר' חמא בר' חנינא הוא בנו וקראו ע"ש אביו, ועיין ערכו.
חייו הארוכים
ר' חנינא שעלה לא"י בהיותו כבר נשוי ובנו עמו והיה תלמיד מובהק לרבינו הקדוש כמבואר לעיל, זכה לאריכת ימים וכאשר מפורש חולין כד: כשהיה ר' חנינא בן שמונים שנה היה עומד על רגלו אחת וחולץ מנעלו, ואמר חמין ושמן שסכנתי אמי בילדותי הן עמדו לי בעת זקנותי. אבל חי שנים הרבה יותר משמונים שנה וכמפורש בירושלמי תענית פ"ד ה"ב שהיה ספק לר' חנינא מפני מה האריך ימים אם מפני שחלק כבוד לההוא סבא שיהיה קודם לו בשיביה (כמפורש כתובות קג: שרבי צוה חנינא ב"ח ישב בראש אך ר"ח לא קביל עליה יען שר' אפס היה גדול ממנו ב' שנים ומחצה), או מפני כי הוה סליק מן טבריא לציפורי היה מעקם הדרך לבא ולשאל בשלום ר' שמעון בן חלפתא. וחי גם אחרי פטירת ר' יהודה נשיאה נכד רבי כדמשמע ע"ז פ"ב ה"ח, א"ר אחא ר' תנחום בר חייא בשם ר' חנינא – שהיו עולין להר המלך ונהרגין עליו, פי' שר' חנינא מסר לתלמידיו מפני מה התיר ר"י נשיאה את שמן עכ"ום ואז כבר בל"ס נפטר ר"י נשיאה ולכן הוא שהיה זקן הדור מסר לתלמידיו טעם האמיתי.
ובמבוא הירושלמי בערך ר' חנינא יאמר שנפטר אחר רב ושמואל ומביא ראיה מכתובות כג. מבנתיה דמר שמואל שנשבו והובאו לא"י לפני ר' חנינא, ודעתו שזה היה אחרי פטירת שמואל, וא"כ נפטר אחר שנת תקסה לשטרות (כי שמואל נפטר תקסה) ובא הגאון שי"ר בערך מלין ויאמר שר' חנינא נפטר שנת ג' אלפים תתקס, היינו תקיב לשטרות, ט' שנים אחר פטירת רבי, ובמחילה ששניהם שגו ברואה, כי איך אפשר לומר שר' חנינא נפטר תקיב א"כ איך מצינו שר' חייא בר אבא תלמידו המובהק חי עוד בימי רבא כמפורש גיטין סג:, ור' אבא בר זבדא תלמידו המובהק חי עוד
