רבו מובהק אם לא, ור"ה פ"ב ה"ה ר' חנינא פתח ור' יוחנן ורש"בל חתמין, אך יען שר' חנינא האריך ימים ובסוף ימיו היה כבר ר' יוחנן גדול הדור לכן מצינו כתובות פ"ו ה"ו ר' חנינא סבר מימר - א"ל ר' יוחנן תמן בשלא היה להתפרנס, וכן מצינו מחלקותן כשבת קנו., יומא ד:, גיטין ג., ופ"א חלש ר' יוחנן על לגביה ר' חנינא ושאלו אם חביבין עליו יסורין א"ל לא א"ל הב לי ידך יהיב ליה ידיה ואוקמיה כברכות ה:.
ר' יעקב בר אחא בשמו פסחים רפ"ד.
ר' יעקב בר אידי אר"ח ברכות מד., חולין נז:, מו"ק פ"ג ה"ה.
ר' יעקב בר בון בשמו פאה פ"ג ה"ג.
ר' יעקב גבולייא בשמו חלה פ"ג סה"א.
ר' יצחק בר מרון בשמו יבמות ספ"ו.
ר' יצחק בר נחמן תלמידו כע"ז פ"א ה"ד ששאל לר' חנינה יריד עזה מהו א"ל הלכת לצור מימיך – וקשיא, הוא שאיל ליה דא ומגיב ליה דא אלא בגין דלית ר' חנינא אמר מילה דלא שמעה מיומוי, ובשבועות פ"ו ה"א מפורש שר' חנינא לא אמר דבר מעולם מה שלא שמע, ואמר בשמו עירובין פ"ה ה"ז, ה"ח.
ר' ירמיה [בר אבא] בשמו שקלים פ"ז ה"ב.
ר' מנא א) כשמתה אחתיה דר"י נשיא שלח ר' חנינא אחריו ולא סליק ברכות פ"ג ה"א־כא.
ר' מנא בר תנחום בשמו תרומות פ"ח סה"ג.
ר' סימון בשמו מו"ק פ"ג סה"א.
ר' עילא דקיסרין בשמו פסחים פ"ג סה"ב.
עולא א"ר חנינא מנחות ל:.
מר עוקבא אמר, לי התיר ר' חנינא וכו' כתובות ס:.
רב עמרם בריה דרב שמעון בר אבא בשמו סנהדרין ע..
עקביה שאלו סוטה פ"ד ה"ד.
ר' פרנך בשמו פסחים פ"ה ה"ז.
רבה בר חנא במו"ק כא. שאיתרע ביה מילתא סבר דלא למיפק לפרקא א"ל ר' חנינא אם רבים צריכין לו מותר.
רבה בר זוטרא (והוא ר' בא ב"ז) אר"ח עירובין פ., ע"ז כח:.
שמואל משמו ע"ז כב:, בכורות יא:.
ר' שמואל בר חייא בר יהודה בשמו מע"ש פ"ג ה"ב, שבת פ"א סה"א, יבמות פ"ח ה"א.
רב שמואל בר יהודה אר"ח שבת נד..
רב שמואל בר נתן אר"ח שבת לח., סוכה מג:, ע"ז עד., בכורות יא..
ר' שמעון בר אבא אר"ח תרומות פ"ח ה"ג, ובירושלמי מו"ק רפ"ג שר"ש בר אבא בקש מר' חנינא שיתן לו איגרת דיקרא שרצה לצאת לחו"ל ולא נתן לו, ובכתובות כג. כשנשבו בנתיה דמר שמואל והובאו לפני ר' חנינא א"ל לרב שמן בר אבא פוק איטפל בקרובותיך.
ר' שמעון בן לקיש בעי מר' חנינא כשבת קיד., ע"ז יא:, שאלו כשביעית פ"ו ה"א, וכעירובין פ. אמר ר"ל משמיה דגברא רבה ומנו ר' חנינא, ובר"ה פ"ב ה"ה ר' חנינא פתח ור"י ורש"בל חתמין, ובנדה נ: שר' חנינא צירף עמו את ר"י ור"ל בשאלה שבא לפניו וכן הוא נדה ספ"ב, ובשביעית פ"ו ה"א ר' יצחק בר נחמן רש"בל שאל לר' חנינא הקונה מעמון ומואב מהו א"ל קשיתיה קומי ר' יסא, ובמבוא הירושלמי בערך ר' חנינא כתב שהוא ט"ס וצ"ל קשיתיה קומי "רבי", והרב בעל דורות הראשונים ח"ב צד קלז. תפסו בזה ואמר שטעה בפשט הירושלמי דלא ר' חנינא הקשה לפני ר' יסא אך ר' יצחק בר נחמן הקשה לר' יסא, ופשט בירושלמי הוא שרש"בל שאל לר' חנינא בדין הקונה וכו' ואמר ע"ז ר' יצחק בר נחמן קשיתיה קומי ר' יסא,
