עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/205

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


ר"א, ואם נאמנו עלינו גרסת השאלתות בע"כ צריכין אנו לומר שהורקנוס היה בנו מאשתו הראשונה וכבר האריך בזה הגאון רד"ל בהקדמתו לפדר"א, ורבי רבינו הגאון נצי"ב בהעמק שאלה שם.

וכפי הנראה היה עשיר גדול כי מלבד מה שירש מאביו מצינו שיה לו כרם במזרח לוד בצד כפר טבי כר"ה לא:, וכן היה לו בית גדול עם טרקלין כסנהדרין סח..

חליו ופטירתו

מצינו ברכות כח: כשחלה ר"א נכנסו תלמידיו לבקרו, אמרו לו רבינו למדנו ארחות חיים, א"ל הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו את בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי ת"ח וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדין, וקרוב מאוד לומר שכונתו היה ללמדם מדתו היקרה שלא לומר דבר מה שלא שמעו מרבם, ולכן אמר להם ומנעו את בניכם מן ההגיון (ואך) הושיבום בין ברכי ת"ח שיקבלו מרבותם.

ובסנהדרין קא. יסופר כשחלה ר"א נכנסו ד' זקנים לבקרו ר"ט ור' יהושע וראב"ע ור"ע, וכולם השתדלו לפייסו קודם פטירתו ונענה ר"ט ואמר טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים, ור"י אמר טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה, וראב"ע אמר טוב אתה יותר מאב ואם, וכשחפץ ר"ע לדבר אמר סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי שאמר חביבין יסורין, ומזה אנו רואין שהיה לו יסורין, וכן אמרו שם כשנכנסו תלמידיו לבקרו אמר להן חמה עזה יש בעולם התחילו הן בוכין ור"ע משחק אמרו לו אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה? א"ל לכך אני משחק כ"ז שאני רואה "רבי" שאין יינו מחמיץ - אמרתי שמא חו"ש קיבל רבי עולמו ועכשיו שאני רואה "רבי" שרוי בצער אני שמח. א"ל עקיבא, כלום חסרתי מן התורה כולה? א"ל לימדתנו רבינו כי אדם אין צדיק וכו'.

ובסנהדרין סח. יסופר בפרטות יום פטירתו וז"ל כשחלה ר"א נכנסו ר"ע וחביריו לבקרו הוא ישב בקינוף שלו והן יושבין בטרקלין שלו ואותו היום ע"ש היה, ונכנס הורקנוס בנו לחלץ תפיליו גער בו ויצא בנזיפה א"ל לחביריו כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה (שהוא גוסס) אבל ר"א כששמע דבריו א"ל דעתו ודעת אמו נטרפה כי היאך מניחין איסור סקילה ועוסקין באיסור שבות. כיון שראו חכמים שדעתו מיושבת עליו נכנסו וישבו לפניו מרחוק ד' אמות ושאלם למה באתם א"ל ללמוד תורה באנו, ולמה לא באתם עד עכשיו, א"ל יען שלא היה לנו פנאי, א"ל תמה אני אם ימותו מיתת עצמן, ולר"ע אמר שמיתה שלך קשה משלהן ואז כשהבין שקרוב קצו נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו ואמר אוי לכם ב' זרועותי שהן שב' ספרי תורה שנגללין וכו', ושאלוהו חכמים בדין הכדור - והדין מנעול שע"ג האמוס מהו א"ל טהור ובזה יצתה נשמתו בטהרה, ואז עמד ר' יהושע על רגליו ואמר הותר הנדר הותר הנדר. ובירושלמי סוף סוטה מי דמיך פקיד ואמר פנו חצר מפני הטומאה, והתקינו כסא לריב"ז. ובירושלמי שבת ספ"ב כשנפטר נכנס ר' יהושע וחלץ תפיליו והיה מגפפו ומנשקו ובכה ואמר רבי רבי רכב ישראל ופרשיו הותר הנדר. ובסנהדרין שם שבמוצ"ש פגע בו ר"ע מן קיסרי ללוד ופרש"י שהיו נושאין מטתו מקיסרי ללוד ומשמע שנפטר בקיסרי ואפשר כשחלה הביאוהו לשם שהיה שם אויר טוב ואח"כ הביאוהו ללוד לקברו על נחלתו במקום ישיבתו, ואז הספיד עליו הספד מר מאוד שהיה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ ופתח