עליו בשורה ואמר אבי אבי רכב ישראל פרשיו הרב המעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן.
ובאבות דר"נ פכ"ה מובא המעשה באריכות ושם שראב"ע קרע בגדיו ובכה ויצא ואמר לחכמים רבותי באו וראו בר"א שטהור הוא לעה"ב שיצתה נשמתו בטהרה.
ולא על חנם אמרו סוף סוטה משמת ר"א נגנז ספר תורה, ובירושלמי סוף סוטה גרס נגנז ספר החכמה.
ובגיטין פג. יסופר שלאחר פטירתו נכנסו ד' זקנים להשיב על דבריו ר' יוסי הגלילי ור"ט ור"ע – אמר להן ר' יהושע אין משיבין את הארי לאחר מיתה. ובשהש"ר פ"א פסוק לריח, שפ"א נכנס ר"י לבהמ"ד דר"א והתחיל לנשק האבן שישב עליה ר"א ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית.
ימי חייו הארוכים
ר"א האריך ימים כמו שהבאנו לעיל שעוד בזמן הבית היה מגדולי הדור והורה הוראות עוד בחיי רבו הקדוש, ובזמן החורבן היה כבר כבן ארבעים שר"ע ישב לרגליו יג' שנה עוד קודם החורבן ונפטר אחר חורבן ביתר כמוכח מגיטין נז. שאמרו תניא ר' אליעזר הגדול אומר שתי נחלים יש בבקעת ידים – ואחד דם (מחורבן ביתר, רש"י). ויש מן החכמים שחולקין ע"ז ואמרו שא"א לומר כפרש"י שהכונה על חורבן ביתר יען שר"ע שחי שנים הרבה אחריו נהרג בחורבן ביתר נב' שנים אחר חורבן הבית, ומביאין ראיה מתנא דב"א פ"ל וז"ל שם ר"א הגדול אומר אלקים באו – בא אנדרינוס קיסר ותפס אלכסנדריא של מצרים – וא"ל צאו ועמדו בבקעת ידים והרג שם אותם – אמרו חכמים ג' נחלי דם היו מושכין ויוצאין מבקעת ידים ומצאו ג' חלקי דם ואחד מים, ולכן יאמרו שמזה נשתרבב המעשה דגיטין על חורבן ביתר.
אבל האמת כהבבלי וכידוע בדברי ימי רומי שאנדרינוס קיסר בא ללחום עם בר כוכבא בשנת 132 למספרם והוא לערך ס"א לחורבן הבית, וא"כ מה שאמרו בס"ע נב' שנה אחר החורבן היה חורבן ביתר הכונה שמאז התחילו העם לעשות הכנות למלחמה ונשמך זמן רב עד סא' לחורבן, ור"ע לא נהרג כלל בחורבן ביתר ונפטר לערך סח' שנה אחר חורבן הבית כמבואר בערכו. ומה שאמר ר"א סנהדרין סח. חמה עזה יש בעולם זה היה כבר אחר חורבן ביתר וכידוע שהגזירות נמשכו זמן רב אחר זה.
אבל המעשה שמובא בתד"א בהריגת אלכסנדריא הוא ט"ס שם אנרינוס כמבואר באריכת בספר היקר ערך מלין ערך אלכסנדר טיבריוס.
וראיה גדולה מצאתי שר"א היה חי אחר חורבן ביתר מברכות מה: ר' אליעזר אומר רצה לאומרה בנחמה אומרה – בברכת שתקנו חכמים ביבנה אומרה, ע"כ אנו רואים שטרם שנפטר ר"א כבר תקנו ביבנה לומר הטוב והמטיב על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה, ומזה שר"א האריך ימים קרוב למאה שנה.
ר' אלעזר בן זמרא
נזכר ב"ר ספל"ט מאמרו היקר אם מתכנשין כל באי עולם לברוא אפילו יתוש אחד אין יכולין, אבל הוא ט"ס וצ"ל ר"א בשם ר' יוסי בן זמרא כדמובא שם פפ"ד-ד.
ר' אלעזר בן חגייא
נזכר שקלים פ"ז ה"ב הוה מסמיך לר' מנא והוא ר' מנא השני.
