עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/17

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה
סימני הש"ס


לר' מאיר. ר' טרפון. ר' עקיבא. ר' יוסי, שכל אחד מפרש איזהו עשיר.

שם לב: [סימן שנא. חלה. תרומה. נגזלות. דינא. שבועה. שפיכתא. גילויא ונבלתא], והוא סימן להתחלת הדינים שאמרו בעון שנאת חנם. בעון חלה, [בעון ביטול תרומות ומעשרות]‏[1] בעון גזל, בעון ענוי הדין, בעון שבועות שוא, בעון שפיכת דמים, בעון גילוי עריות, בעון נבלות פה.

שם לד. [סימן בגופיא, זימרא, בחלבא דמלתא] ופי' בשל"ה הלכות תורה שבע"פ אות סמ"ך, שהוא סימן לכל המימרות שאמר ר' אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב במס' שבת, הא גופא קשיא שבת לד., זימרא עג: אמר זומר חייב משום נוטע, ציפרא, קז. אמר נכנסה לו צפור וכו', בחבלא קיג. אמר מביא אדם חבל, דמילתא קכד: מכבודות של מלתא עכ"ל. ולפי הנראה תיבת בגופיא אין הכונה כמו שאמר של"ה הקדוש אך צ"ל "בקופה" או "בגומא" כי נזכר ג"כ נ: בדין נתקלקל הגומא אסור להחזיר. או שקאי על הא גופא קשיא ותחת רבא צ"ל ר' אבא.

שם נה: [ראובן, בני עלי, בני שמואל, דוד, שלמה, ויואש סימן] והוא סימן למה שאמר רשב״ג א"ר יונתן כל האומר ראובן חטא — אינו אלא טועה. אך נפל ט"ס ותחת ויואש צ"ל ויאשיהו, ובדפוס שונצינו היה נדפס ויאש' ונשמט הקו בשגגה ונעשה מזה ויואש.

שם סג: [סימן זרות] והכונה מובא בספר למנצח לדוד להגאון ר' דוד פארדו וז"ל יש כאן ד' שמעתתא א) שני ת"ח המחדדין. ב) הנוחין. ג) המקשיבין. ד) המגדילים, והנה שמעתא קמייתא א"ר ירמיה א"ר אלעזר, השניה ר' ירמיה ארשב"ל. ג־ד) ר' אבא ארשב"ל. וזה הרמז הוא הז' מר' אלעזר, הריש מרשב"ל, ו"ת הכונה ותלמידיהן כי ר' ירמיה ור׳ אבא היו תלמידי דר"א ורשב"ל עכ"ל.

שם קח: [עזין צנון ואתרוג סימן] המה שלשה מאמרים מר' יהודה בר חביבא.

שם קכט. [סימן שנמסר] והוא סימן על שמות האמוראים שמואל, ר' יונתן, רב נחמן, רב יוסף, ורבא, מה שעשה כל אחד ביום שהקיז דם.

שם. היקל, ברוח, טעמא שהה סימן] והוא סימן על ד' דברים שאמרו רב ושמואל בענין הקזת דם.

שם קמג. [שרנם שפז סימן] והוא סימן על שמות האמוראים שמואל, רבה , רב הונא, אמימר, רב ששת, רב פפא, ר' זכריה, האיך נהג כל אחד ואחד עם נרעינין דתמרא בשבת.

שם קנו: [ערל שחז סימן], והכונה שעולא, רב, ולוי אמרו הלכה כר"י, ושמואל, ר' יוחנן וזעירי אמרו הלכה כר״ש.

עירובין יח. [דיו, למנודה, שבח, זוגית, נתקלקל, במידה, שלשה סימן] והמה ז' דברים שאמר ר' ירמיה בן אלעזר. א) דיו פרצוף פנים, ב) כל אותן שנים שהיה אדם הראשון בנדוי, ג) מקצת שבחו, ד) אמרה יונה — יהיו מזונותי, ה) נתקללה בבל (וכן צ"ל בהסימן), ו) לא כמידת הקב"ה, ז) שלשה פתחים יש לגיהנם. אבל שם בנמרא אמר ר' ירמיה בן אלעזר עוד ב' דברים, א) כל בית שנשמעין בו ד"ת. ב) מיום שחרב בית המקדש, ולכן גורס הנר״א [דיו, מנודה, שבח יונה, בית, שתי, נתקלל, במדה, שלשה, וחכם עדיף מנביא כי כן הוא בדק"ס בכ"י א"פ. אבל נראה כי אין אנו צריכין לזה, ואך תיבת שבח הוא ר"ת מקצת שבחו, כל בית, מיום שחרב.

שם נג. [סימן שמונה עשרה, ושנים עשר, למדנו, בדורו, לבן] והמה חמשה

הערות שוליים

  1. ^ נשמט במקור. ויקיעורך