עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/18

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה
סימני הש"ס


מאמרי דר' יוחנן, יח' גידלתי, יב' תלמידים, כשהיינו לומדין, ר' אושעיא בדורו, לבן של ראשונים.

שם נד. [סימן ענקים, לחייו, לוחות, חרות] והמה ד' מאמרי דר"א מה שצריך אדם לעשות שתלמודו יתקיים בידו.

שם סג. [סימן זילא מהניא, מחליף, איקא, ויעקב], הכונה שר' אלעזר מהגרוניא (הוא תיבת זילא מהניא להיפוך) נענש ע"י רב אחא בר תחליפא דאמר לא תיחוש לסבא, ונענש עבור ב' דברים א) שלא הראה הסכין לבע"הב רב אחא בריה דרב איקא, ב) שהיתה אתריה דרב אחא בר יעקב שהיה המופלג שבהן.

שם עה. [סימן חיצונה, עצמה, בבית, יחידאה, רבינא דלא, משכח בפנים], ונראה שטעות קצת נפל בספרים א) שהסימן צ"ל קודם ד"ה נתנו עירובין. ב) שתחת תיבת בבית צ"ל "ביבי", ג) שצ"ל "ולא" והמה קושיות הגמרא שאמרו שם תנן עירבה חצונה תנן עירבה זו לעצמה מתיב רב ביבי בר אביי ואם היו של יחידים מתיב רבינאולא עירב וכו', שכח אחד מן הפנימיות.
וע"ז הערני ידידי הרב החכם ר' יצחק פישער גי' מזאגר ישן.

שם צא. וכן א"ר יוחנן מי לחשך, רש"י לא גרס כלל תיבת מי לחשך, ובתוס׳ גורס "מלחשך" בתיבה אחת ומפרשי שכן קראו לר' יוחנן ע"ש המעשה המובא יומא פב:, אבל הריטב"א מפרש שהוא סימן הלכה, אך לא פירש על איזה הלכה כיון. ומפורש בעיטור ה' מילה ריש ח"א וז"ל רש"י כתב מלחשך לא גרסינן – ומסתברא לן דלסימנא היא הגרסא כדי שלא גטעה בההיא בגיטין יח. בפלוגתא דרב ושמואל וכו', מתקיף לה רב נתן בר הושעיא, ולשמואל יאמרו שתינשים בחצר אחד זו אסורה וזו מותרת, ומשום דגרסינן התם מתקיף לה רב נתן [שתי נשים] והכא מתקיף לה רב חסדא "שני כלים" משום הכי מנח סימנא [מלחשך והוא ר"ת מתקיף לה חסדא שני כלים] ונכתב בספרים שלא במקומו וצ"ל אצל מלת מתקיף. (הפירוש הזה העתקתי מספר היקר משפחת סופרים יא.).

שם צז. [שיצי עצבי סימן] הכונה שג' דברים שבמשנה שצריכין באור א) מה שאמרו במד"א בישנות, למאן קרינן ישנות, ופרשו אבוה דשמואל אלו הן ישנות כל שיש בהן רצועות ומקושרות, וע"ז היא הרמז ש"י, שמואל ישנות, ב) מצאן צבתים, מאי צבתים פירש רב יהודה זוזי זוזי, ועל זה הוא הרמז צ"י, צבתים יהודה, ג) דאמרו מחשיך עליהן, ומקשי ואמאי לעיילינהו זוג זוג וקאמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא לי מיניה דאבא וכו', וע"ז בא הרמז עצב"י, שקושיית לעיילינהו מתרץ רב יצחק בר יהודה.

פסחים סח: [עב"ס סימן], והוא ר"ת ר' אלעזר, רבה, רבי יוסף, שכולם אמרו הכל מודים דבעינן לכם.

שם עב. והתניא ר' חייא [מאבל ערב], ונפל קצת ט"ס וצ"ל "מאיר ערב" פי' שר"מ אמר הדין שלא נחלקו ר"א ור' יהושע — אחד למול "ערב שבת" ויען שבדף עב. איתא א"ר שמעון לא נחלקו, לכן הניחו סימן שבכאן א"ר מאיר, ולכן ליתא תיבה זה בשבת כ. כי שם לא נוכל לטעות כי דברי ר' שמעון ליתא שם, וברש"י פירש שהוא שם מקים. (משפחת סופרים יא. בלשון אחר).

שם קיב: [מק"ש סימן] והמה שלשה דברים שצוה ר' ישמעאל בר' יוסי את רבי, מום, מקח, אשתך טבלה.

שם קיט. [דיאש אדיש כשדך מאודך (ולמטה, דק"ס) סימן] ותיבת דיא"ש הוא סימן, דוד ישי אחיו שמואל. אדי"ש, אחיו, דוד, ישי, שמואל. כשד"ך, כולם,