(ועכ"פ לא יברך ב' פעמים ומי שמברכה בביתו לא יברך בבה"כ וכן מי שמברכה בבה"כ לא יברך בביתו (כל בו סי' ב') ומי שלומד קודם שיכנס לבה"כ או מתפלל קודם יברכה בביתו ולא יברך בבה"כ הואפי' ובכהאי גונא יש נוהגין לסדרה עם שאר ברכות בב"ה ואין מברכין בביתם): (מהרי"ל הלכות תפלה):
ג כברכת אלהי נשמה אינה פותחת בברוך מפני שהוא חברכת זההודאה וברכת ההודאות אין פותחת בברוך כמו שמצינו בברכת הגשמים:
ד ליש נוהגין שאחר שבירך א' ברכת השחר וענו אחריו אמן חוזר א' מהעונים אמן ומברך ועונין אחריו אמן וכסדר הזה טעושין כל אותם שענו אמן תחלה ואין לערער עליהם ולומר שכבר יצאו באמן שענו תחלה מפני שהמברך אינו מכוין להוציא אחרים ואפילו אם היה המברך מכוין להוציא אחרים הם מכונים שלא לצאת בברכתו:
ז דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים ובו ד' סעיפים:
א כל היום כשעושים צרכיו אבין קטנים בין גדולים מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים באף אם רוצה ללמוד אאו להתפלל מיד: הגה היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן א"ה אינו מברך על נטילת ידים (סמ"ג סי' כ"ז מ"ע):
ב גהטיל מים ולא שפשף אע"פ שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו דאלא משום נקיות או משום הכון:
