יד קהשכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת יכשיאור היום להעביר יגטורוח רעה השורה על הידים: (הגה ויטלם טזבלא ברכ':
טו יאידיזרישן ביום יש להסתפק אם צריך לערות מים עליהן ג' פעמים (ויטלם בלא ברכה):
טז שדוד היה נזהר טושלא לישן שיתין נשמין (פירוש ששים נשימות) כדי יבשלא יטעום טעם מיתה: הגה ובגמרא טזפ' הישן משמע דדוקא ביום היה יחנזהר: (דברי עצמו ועיין בב"י):
יז תיש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית מפני הרירין שבתוך הפה:
יח אאלו דברים יגצריך נטילה יטיזבמים. הקם מהמטה והיוצא יחכמבית הכסא. ומבית המרחץ. והנוטל צפורניו. והחולץ יטכאמנעליו. והנוגע ברגליו. והחופף ראשו בוי"א אף ההולך כבין כבהמתים. ומי כאשנגע כגבמת. גומי כבכדשמפליא כליו. והמשמש מטתו. והנוגע בכנה. והנוגע בגופו בידו. דומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם ת"ח הוא תלמודו משתכח. ואם אינו ת"ח יוצא מדעתו:
יט ההמקיז דם מהכתפים ולא נטל ידיו מפחד שבעה ימים. המגלח ולא נטל ידיו מפחד ג' ימים. הנוטל צפרניו ולא נטל ידיו מפחד יום א' ואינו יודע ממה מפחד:
כ והרוחץ פניו ולא נגבם יפה פניו מתבקעו' או עול' בהן שחין ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא:
כא זצריך לזהר בתפלה או באכילה (וע"ל סי' צ"ב ס"ז) ידוסי' כהקס"ד) שלא ליגע בשוק וירך ובמקומות המכוסים באדם לפי שיש שם טוכומלמולי זיעה. מלמולי זיעה פי' זוהמא כעין שעורים קטנים) וכן שלא לחכך בראשו אבל מקומו' המגולי' בראשו ובפניו ומקו' המגולה כזשבזרועותיו כגאין להקפיד:
כב חאם אין לו מים יקנח ידיו כחבצרור כדאו בעפר או בכל מידי דמנקי טויברך כהעל כטנקיות ידים ויועיל לתפלה יאבל לא להעביר רוח רעה שעליהן:
כג כלא תקנו נטילת ידים אלא לק"ש ולתפלה אבל ברכות דשחרית יכול לברך כוקודם נטילה לאא"כ הוא ישן על מטתו כזלערום שאז אסור להזכיר את השם עד כחשינקה אותם:
ה כוונת הברכות ובו סעיף אחד:
א איכוין בברכות פירוש המלות כשיזכיר השם יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל ויכוין בכתיבתו אאביו"ד ה"א שהיה והוה בבויהיה ובהזכירו אלהים
