סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
יט
ועל ידי זה אבדו דרכם בכל הנוגע לכל המאורעות הגדולים והכוללים בימי הורקנוס ואנטיפטר אשר גם לא יכלו לעמוד עליהם.
ועל כן גם החליפו את הלל ושמאי על שמעיה ואבטליון, ודברי ימי בני בתירא היו כלא היו.
ובהיות החכם גרעץ ראש המדברים בכל זה וכבר הניח לו יסוד כל דבריו בהמאנאטסשריפט של פראנקעל שנה ראשונה ואחריו הלכו כל החוקרים החדשים, וגם החכם פראנקעל בדרכי המשנה, עלינו לשום לב לדברי גרעץ לבאר טיב הדברים, ולהוציא את דברי ימינו מתוך ההפכה.
פרק ח.
בהאמאנאטסשריפט של פראנקעל שנה ראשונה עמוד 115אחרי אשר יביא שם החכם גרעץ את דברי הגמ׳ בפסחים ד' ס"ו הידועים מאת אשר קרה להלל הבבלי עם בני בתירא בהזמן אשר היו הם נשיאי הדור, והנאמר שם שפעם אחת חל ערב פסח להיות בשבת ושכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת או לא, וכאשר נתברר להם זה מתוך קבלת הלל ירדו בני בתירא מגדולתם מרצונם הטוב והניחו כתר הנשיאות להלל.
על הדברים האלה יעשה לו החכם גרעץ שם דרוש ארוך ויאמר כי הנם בלתי מובנים כלל, מדוע זה הורידו (!) את בני בתירא מגדולתם בעבור חטא קל כזה, ומי המה בני בתירא, וגם כי בני בתירא יכללו לכל הפחות שנים, והלא אין נשיא כי אם איש אחד(כ) ועל כן יקום ויאמר:
"מקום אחד אצל יאזעפוס ,מקום הנשכח מכל אדם יתן לנו המפתח להבין את כל הדברים האלה. יאזעפוס יספר כי יהודי אחד בבלי בשמו צאמארים ועמו חמש מאות אנשים אנשי חיל רובי קשת יצאו מבבל, וכאשר הוגד להורדוס דבר בואם נתן להם ארץ לשבת בבאטאנעיא צפונית מזרחית לארץ ישראל לרגלי הר חרמון, למען אשר הם יגינו על כל המקום ההוא נגד השודדים הטראכאנים ואחריהם באו עוד הרבה בבליים להתישב שם. צאמארים בנה שם ערים לשבת, ובתוכם עיר אחת אשר קרא לה בשם בטירא. בן צאמארים יאקים וגם נכדו של צאמארים פהיליפ נשארו אמונים לבית הורדוס עד סוף הימים, והנה כי כן הרי יש לנו בזה לפנינו המקום אשר משם יצאו בני בתירא או זקני בני בתירא ״אשר הנם בבליים״ או מהעיר החדשה הזאת בטירא ,או שהיתה שם גם משפחת בתירא אשר על שמם קראו כן שם העיר, אבל עוד הרבה יותר יש לנו בזה כי מצאנו על ידי זה גם את כל הפאליטיק של הורדוס ,כי הנה אחרי אשר שבר הורדוס את גאון היהודים, האם אפשר להאמין כי השאיר את אויביו
הערה (כ): על השאלה הזאת כי בני בתירא הלא הוא לכל הפחות שנים, ואיך היו אז שנים נשיאים שזה באמת דבר הצריך ביאור, והוא ככל אשר יתבאר לפנינו, על זה לא השיב שם החכם גרעץ כל מאומה, ועורר על זה בשאלתו רק למען המשיך את הקורא אחריו.
ושאלתו מדוע הורידו את בני בתירא מגדולתם על חטא קל כזה, חפץ רק לעשות הדברים פלסתר, כי מפורש גם שם בהברייתא גם במקומות הרבה שהי׳ הדבר מרצונם הטוב, ובני בתירא עשו זה מעצמם, ונדבר על כל זה בפנים.
