עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/361

356

‫הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‬‫‬‬ ‫שם על פי חכמי המקום, והם תקנו כן לפי הדרוש למקומם ביחוד, והוסיפו זה‬ ‫בכתובותיהם למען הסר מכשול מדרך הרבים.

בכל זה מפני שלא הי' זה מתקנה כוללת של כל חכמי ישראל בכלל, ‫יקרא זה רק "לשון הדיוט".

וכמו שכן הוא גם בכל שאר הדברים שבאו שם במס׳ בבא מציעא:

"ר׳ מאיר הי׳ דורש לשון הדיוט״ דתניא ר׳ מאיר אומר אם אוביר ולא‬ ‫אעביד אשלם במיטבא וכו׳ ר׳ יוסי הי׳ דורש "לשון הדיוט״ דתניא ר׳ יוסי אומר‬ ‫מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה גובה מלוה לכפול גובה מחצה.

‫שלשון הדיוט בכל זה היינו מה שהנהיגו במקומות ההם, אבל אין זה‬ ‫מתקנותיהם של בית דין הגדול של כל ישראל.

‫וראינו במקום הזה שגם תקנת חכמי המקום שם באלכסנדריא, מה שהוסיפו‬ ‫לתקנת המקום לכתוב בכתובותיהם "לכשתכנסי לחופה הוי לי לאינתו״ גם זה הי׳‬ ‫כבר מזמן רב שהרי בימי הלל כבר נשתכח הדבר, עד שלא ידעו ולא‬ ‫שמו אל לב.

ועל כן כאשר קרו שם מחדש מעשים כאלה יצאו עוררין ולעז, והדבר‬ ‫בא לפני חכמי ירושלים.

‫רק שהלל הזקן נשיא ישראל בחכמתו הנפלאה הבין שדבר שאי אפשר‬ ‫‪ הוא, כי שארית ישראל, וגם אפי׳ הקלים שבהם, יפרצו לנהוג קלות ראש כזאת‬ בדיני עריות, ואיך אפשר שישתרש שם מנהג כזה אשר יקרה כזאת כפעם‬ ‫בפעם, אם לא שיצא הדבר ובא מתחלתו מתוך מנהגי המקום בנשואין.

והבין בחכמתו כי בודאי שמו חכמי המקום לב לדברים כאלה ותקנו מה‬ ‫שתקנו, רק שברבות הימים הכל נשכח. ‫ ואחרי שכל תנאי הנשואין הי׳ דרכם לכלול בתוך הכתובה על כן הבין‬ ‫שבודאי ימצא זה ואמר להם "הביאו לי כתובת אמכם".

‫וכן הדבר כי שם תקנו זה וכתבו שם מפורש "לכשתכנסי לחופה הוי‬ ‫לי לאינתו״.

‫והנה נעשה גם התיקון הזה ככר מימים רבים לפני ימי הלל, עד שבימי‬ ‫הלל כבר נשכח טעם הדבר וענין התקנה.

‫וכל הדבר מבואר מעצמו שעצם דבר הכתובה וכל תנאי בית דין שבה הוא‬ ‫מהימים היותר ראשונים.

‫וראינו גם בזה כי תורה אחת ומשפט אחד לכל ישראל, וכל התקנות‬ ‫הכוללות בזמנם פשטו מיד בכל ישראל, אשר כולם חיו על פי התורה והמצוה‬ ‫ולבד יחידים הפורשים מן הצבור או הנלוזים מדרך הטוב, הנה כל הקהל בכללו‬ ‫שמרו משמרת התורה, וכל המצוות ודרכיהן היו יחד עם העם בכל מקום שהם שם. ‬‫‬‬

‫פרק מ״א.

‬‫‬‬ ‫ובמשנה עדיות פרק א׳ משנה ג׳ נאמר: הלל אומר מלא הין מים שאובין‬ ‫פוסלין את המקוה אלא שחייב אדם לומר בלשון רבו, ושמאי אומר תשעה קבין, ‫וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עד שבאו שני גרדיים משער‬ ‬‫‬‬