הורדוס האדומי וממשלתו בארץ יהודה
טז
ואיך הי׳ אפשר כי מראה בלהות כזאת בארץ יהודה עצמה, לא תעשה את שלה בארץ לא להם, וכי ישאפו הגוים בעריהם להשיב אחור יד היהודים, וכי תהי׳ ידם עליהם, ככל מעמד הדברים בארץ יהודה על ידי מלך יהודה.
ואם שם בארץ יהודה פרי עמל היהודים לנגדם זרים אוכלים אותה, איך לא ישאפו הגוים למעמד כזה במקומם.
כל העמים ההם ראו וידעו היטב מעשי הורדוס אשר ימלוך תהת שם מלך יהודה, ואשר כדברי יאזעפוס עצמו עליו בספר XIX, 7, 3 "אף כי ערים נכריות של בני הנכר פאר בכל פאר מכספו (מכסף היהודים) ובנה להם בעריהם בתי מרחצאות בתי טיאטרין, היכלי אלילים ועמודי פאר, לא שם לב לפאר כן אף לא אחת מכל ערי ישראל, ולא עשה שם אף דבר היותר קל, לא בנוגע לפאר את בניני הערים ולא בנוגע למתנת כסף לצרכי הצבור".
ואיך הי׳ אפשר להיות אחרת, כי ממנו יראו היונים בעריהם לקחת בחזקה את כסף הצבור ולשלוח ידם בקופת צדקה, וגם בנכסי אנשים פרטים.
הקיסר ואגריפפא בבוא לפניהם דבר בקשת היהודים, נתנו להם צדק, אחרי אשר כל הדבר הי׳ רק רשע כסל מהיונים, ונגד חוקי רומא, נגד זכיות היהודים מימי קדם אשר כבר קיימום גם כל מושלי הרומיים, וכל מעשי היונים הי׳ כל כך נגד חוקי רומא הידועים לכל ומפורסמים, עד כי כדברי יאזעפוס עצמו לא ידעו היונים מה להשיב על טענת היהודים נגדם.
וזה לפי שטעמם האמיתי שעתה באה חדשה בארץ והמלך אשר יקרא עליו שם מלך יהודה הוא עשה זה לפרינציפ כולל לרומם יד היונים על היהודים ולדכא את היהודים תחת ידם, כל זה לא הי׳ אפשר להם להגיד בפומבי.
וגם הורדוס אשר ברומא הכירו אותו רק תחת השם מלך יהודה, ורק שם זה נשא שם בפני כל, הנה בנסוע עתה אגריפפא בערי אזיה הקטנה ואירופא ושלוחי היהודים הקריבו לפני אגריפפא משפטם ודינם נגד היונים ואשר יחד עם יתר מושלי העמים הי׳ שם גם הורדוס ללות את אגריפפא על דרכו לא הי׳ אפשר לו להורדוס להכחיש את עצמו, ולתת צדק להיונים נגד היהודים, בעוד אשר רשעת כל הגוים האלה נגד היהודים ונגד חוקי רומא הי׳ דבר גלוי לכל העמים.
ובפרט בהיות אחד מראשי הטענות כי היונים לא הניחו לבני ישראל לשלוח כספם (מחצית השקל) לבית ד׳ אשר בירושלים מקום בירת ממשלת הורדוס והיכל מלכותו והמקדש אשר בנה, האם אפשר הי׳ להורדוס לאמר שצדקו היונים במעשיהם אלה. ובספר XII, 3, 2יספר יאזעפוס כי טענת היונים לפני אגריפפא הי׳ שאך אז יוכלו היהודים להיות כמוהם אם יעבדו גם הם לעצביהם.
והאם אפשר הי' להורדוס במעמד של פומבי כזה להכחיש את עצמו ואת מעמדו בתור מלך יהודה, ולבלי לתנות צדקת היהודים.
אבל גם אז שלח את עקבו כי לא צדקת היהודים יקיים אגריפפא כי אם למענו יעש, ואך בזכות הורדוס יקיים בידם טובם.