הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן
קעו
וכן נראה זה מדברי חכמי דורו של יהושע בן פרחיה, הוא הדור של ימי השמד והמלחמות, ואשר ימי פעולותיהם נופלים אחר זה בימי יוחנן כהן גדול.
ובתוספתא מכשירין ריש פרק שלישי נאמר "יהושע בן פרחיה אומר חיטים הבאות מאלכסנדריא טמאות מפני אנטליא שלהן אמרו חכמים אם כן יהיו טמאות ליהושע בן פרחיה וטהורות לכל ישראל.״
והיינו שלא ראו להחמיר מפני חשש כזה.
והערנו על המקום הזה בהיות הדברים גם ענין הנוגע לכל יסודי דברינו.
כי חוקרי אשכנז גם בהרגישם באיזה ציון הי׳ הדבר זר להם כל כך ורחוק מידיעתם עד שחשבו כי המקום הזה, והענין הזה הוא יוצא מכללו לעולם חדש, כי מצאו איזה הלכה כבר בדור השני להחשמונאים, בדור שאחרי ימי השמד.
והרב פראנקעל בדרכי המשנה עמוד 35בדברו על יהושע בן פרחיה הביא תוספתא זו וכתב:
"זאת ההלכה היא בענין הכשר וזה יורה כי מסכת מכשירין תהא בראשי המסכתות בענין קדמות הלכותיה וכבר הערנו על זה לעיל פ״א.״
והנה תפס לו לשון כזה לבלבל את הקוראים שהרי אין כוונתו בנוגע לסידור קבוע לאמר שממסכת מכשירין התחילו ויסדו אותה ראשונה בסדר המסכתות, כי הלא לדעת פראנקעל לא הותחל זה כל עיקר עד ר׳ עקיבא, וכמו שיאמר בעמוד 15 "ובדור שלישי לר׳ יוחנן בן זכאי קם ר׳ עקיבא הוא האדם הגדול אשר "החל״ ליסד המשנה וירה אבן פנתה״.
גם כי לבד זה מה ענין להוכיח מכאן מתי נסדרה מס׳ מכשירין והלא על זה אין זכר בדברי תוספתא זו שכל דבריה אינם כי אם מחלוקת בדין.
אבל לשונו הוא מהסגנונים השונים אשר בחרו להם לבלבל את הקוראים.
וכוונתו לאמר ״כי דיני מכשירין יבואו בראש הדינים אשר בדו חכמי ישראל לשם תורה בישראל״, וכלשונו ״בענין קדמות הלכותיה״.
וכמה מיעוט חקירה צריך לדברים האלה גם לפי דבריהם, וגם אלו לא הי׳ לנו על זה כי אם הציון היחידי הלז, והמקום הזה לבדו.
והאם יאמר אדם שלא פנו תחלה לא לדיני שבת ויום טוב, ולא לדיני עדיות, ולא לדיני גיטין וקדושין, ולא לדיני שלי ושלך, ולא לדיני חובת קרקע תרומות ומעשרות שביעית וכלאים וערלה וכו׳ כי אם התחילו בדבריהם מדיני מכשירין.
האם אפשר הדבר שמי שישים לב לחקירת חכמת ישראל יאמר כן, והאם אפשר הדבר שמי שלא ירצה להונות את עצמו יכתוב כן.
והאם יכול הי׳ הרב פראנקעל לחשוב כי דיני מכשירין נאמרו לפני דיני טומאה, אשר גם דבר אין להם בלעדם.
ואמנם כן כי גם לא חקר כלל לדעת ענין הדברים במקום הזה, ועל כן לא הבין גם ענינם לעצמם.
והנה יקרא זה "הלכה" ואמר "זאת ההלכה היא בענין הכשר" "וכי היא ההלכה הראשונה אשר נשארה מהדורות אלה ונקראת בשם אומרה״.
אבל מה ענין הלכה לכאן, והרי אין זה כי אם שאלת הוראה, על פי הדינים הקבועים וידועים, שאלה של הוראה הנשאלת על מקרה פרטית על חטים
