328
הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן
ומיד אחר זה בספרו דבר המקושש עצים במדבר ביום השבת, וכי הובא אל משה אשר יאמר עליו כי ישב ולמד דעת את העם יוסיף על זה ויאמר:
״כי זה הי׳ מנהגם בכל עת מוכשרת וביותר ביום השבת כאשר כבר הזכרתי לפני זה לעסוק בלימודים אשר החכם המורה ישב ולמד דעת את העם מה לעשות וממה לחדול, ומזה בא הדבר ונהוג גם עתה כי ביום השבת יעסקו היהודים בלימודים אשר קבלו ונחלו מאבותיהם, כי בתי כנסיות היהודים אשר בכל עיר ועיר אינם כי אם בתי מדרשות לחכמה ולגבורה מדות וצדק (צב).״
ויאזעפוס אלטטי׳ XVI, 2, 4יספר שם מרעת היונים באזיא הקטנה להיהודים היושבים בתוכם בימי הקיסר אגוסטוס, וכי קראו להם ביום השבת והמועדות לבתי המשפט, ועוד דברים, ויאמר כי כאשר באו שם משנה הקיסר אגריפפא והורדוס, הביאו היהודים משפטם ודינם על היונים, וניקאלוס דאמאסקוס היוני הידוע הוא הי׳ הטוען עבור היהודים נגד היונים, ובתוך דבריו הרבים יאמר שם:
״היום השביעי נועד ונקבע אצל בני ישראל ללמוד בו מפי המורים חוקי התורה למען נדע את האסור ולא נבוא לידי חטא ועון.״
וזה נאמר אז בנונע להיהודים הרחוקים היושבים פזורים בין היונים.
ומבואר כי הי׳ הדבר כל כך קבוע ועומד בין בני ישראל, עד כי לכל מקום שבאו, ובכל המקום אשר התישבו שם, סדרו מעשיהם כן.
וימי אגריפפא והורדוס הן כידוע ימי הלל, אבל כבר הי׳ זה גם אצלם כן מימים רבים, ותהי להיפך כי אז כבר היו ימי הירידה בכל זה, והיונים החלו אז להצר צעדיהם בכל זה וכיוצא בזה על ידי מעשי הורדוס בארץ יהודה (עי׳ ״סוף ימי החשמונאים וימי הורדוס״ פרק ו׳) ואשר על כן הוכרחו אז לעמוד על נפשם ולהקריב משפטם לפני שרי רומא.
אבל הדברים נתיסדו שם מהימים הראשונים היינו מהימים אשר נתרקם ישוב היהודים במקומות ההם.
ובפקודת הקיסר אגוסטוס עצמו שם XVI, 6, 2בא בתוך דבריו:
״אם יקח איש מהם את ספריהם הקדושים או מעותיהם מתוך בתי השבת או מבית הממונה, יהי׳ דינו ככל גוזלי היכל ( (Tempelrauberונכסיו יפלו אל נכסי המלוכה.״
והחכם גרעץ לא הי׳ יכול לדעת מה הוא זה ״בתי השבת״, ובהזכירו את פקודת אגוסטוס (ח״ג עמוד (229יאמר שם בהערה 3:
"המלה הבאה בתוך דברי הקיסר σαββατειος ימסור עפיפהאנעס במלת מינאגאנע, והננו מבינים מזה כי כן כינו יהודי אזיא הקטנה את בתי כנסיות שלהם בשם σαββατειοςמפני שלא הלכו לשם כי אם ביום השבת״ אלה דבריו.
הערה (צב): פהילא בכתבו דבריו לעמים אשר לא ידעו מלימוד התורה יקרא זה כי עסקו שם בפהילאזאפהיע, אבל ידענו כי לא בפהילאזאפהיע עסקו בני ישראל בבתי מדרשות כי אם בתורה, וכבר הערנו בעמוד 127הערה ס' כי גם יאזעפוס גם פהילא בכתבם לעמים דברו בלשון שהאוזן יכלה לשמוע.
ודבריו "כי בתי כנסיות וכו' אינם כי אם בתי מדרשות וכו'״ היינו כי אצל בתי הכנסיות נבנו יחד גם בתי מדרשות, אבל אין זה ענין לבארו לבני העמים.
