עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/258

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫קכז‬

‬‬ ‫ומפורש במס׳ סנהדרין ד׳ מ״ו מעשה באחד שרכב על סוס "בשבת״ בימי‬ ‫יוונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה‬ ‫לכך וזה הי׳ עוד לפני ימי החשמונאים.

וכן ביום טוב, כבר נחלקו בימי יוסי בן יועזר היינו בתחילת ימי הזוגות, ‫אם יש שבות במקדש ביום טוב, ויבואר לנו כל זה שם.

‫וכלל גדול הוא שכל התקנות הכוללות סוף זמנם הוא ימי אנשי כנסת‬ ‫הגדולה, ויש מהם הקדומים הרבה לפני זה, אבל הזמן מהאחרונים שבהם הוא זמן‬ ‫אנשי כנסת הגדולה, וזה הוא סוף זמנם.

‫וכבר הערנו כי יסוד המשנה אשר נסדרה כולה מאנשי כנסת הגדולה, הי׳‬ ‫שם כל סדרה לא מסכתות, כי אם סדרים^(נו), סדר זרעים, סדר מועד, סדר‬ ‫נשים וכו׳, ויספיקו להם רק ששה סדרים שונים, בהיות שם הדברים קצרים מאד, ‫וככל אשר יבואר כל זה במקומו בכרך הבא.

‫ועל כן לא הי׳ שם מס׳ ביצה ויום טוב לעצמם כלל^(נז) ובכל מקום‬ ‫שזה הוא הדין כן גם ביום טוב נתפרש זה בתוך דיני שבת.

‫ולזה הי׳ שם גם לשון המשנה הזאת שלפנינו כן:

‫כל שחייבים עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חייבים‬ ‫עליו (גם) ביום טוב, ואלו הן משום שבות לא עולין באילן וכו׳.

‫אבל כאשר על ידי דברי התנאים פירושיהם וחקירותיהם על יסוד המשנה ‫נתרחבו הדברים הרבה יותר, אז חלקו הדברים ואז באו המסכתות תחת הבבות‬ ‫ויהיו לעומדות לעצמן ונתוספו הרבה מס׳ קטנות, ומאלה היתה גם מס׳ יום טוב.

‫ואחרי אשר מס׳ שבת גם בלא זה רבו פארותיה מאד לא סדרו מדברי‬ ‫השבותין האלו דבר בכל מס׳ שבת‪ ,‬ואין שם מזה כלום, והשאירו כל זה למס׳‬ ‫ביצה.

ועל כן הנה בתוך לשון יסוד המשנה עצמה לא שנו דבר, ולא יכלו לשנות, ‫מפני שבאמת כן הי׳ התקון לשבת ויום טוב עמה, ולא הי׳ אפשר לשנות לשון‬ ‫המשנה מכפי שנשנית מתחלתה במקומה במס׳ שבת.

‫אבל הלא עתה לפנינו היא סדורה במס׳ יום טוב, ובמס׳ שבת יפקד מקומה‬ ‫לגמרי, ויש מקום מתוך זה לתלות טעמים על זה, על כן סיימו בסוף אחר כל‬ ‫דברי המשנה ״ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת" והדברים ברורים ומבארים‬ ‫את עצמן.

‫והמעיין יראה שלא לבד משנה זו כי אם שכל הפרק הזה, היינו פרק‬ ‫משילין, לקוח ממס׳ שבת, ורק על ידי זה נבין שם דברים רבים מדברי המשנה ‬‬

---

‬‬‬

הערה (נו): ואך מזה בא את אשר יש לנו שני חלוקות, גם חלוקת סדרים, ‬וגם חלוקת מסכתות, שבראשונה הי׳ רק חלוקת סדרים, ואחר זה נתחלקו גם למסכתות.

‫רק במקום שגם מתחלתן רבו שם הדברים, וחלוקת מסכתות לא הי׳ אז עוד, נחלקו הדברים לבבות, ‫ונשאר גם לנו זכר מזה בתלתא בבא דנזיקין, ומס׳ כלים, והבבות לבד נקראו סדר נזיקין לפי שמתחלה כללו‬ ‫בתוכם גם יתר המסכתות, וכל זה יבואר לנו לכל פרטיו בכרך הבא בדברינו על ימי יבנה, וימי רבי וסייעתו‬ ‫בחתימת המשנה.

הערה (נז): המעיין אשר ישים לב למס׳ ביצה יראה שיסוד המשנה בא שם אך מעט לפי שבעצם‬ ‫ובראשונה נכללו דיני יום טוב בתוך דיני שבת, ונתפרש בכל דבר שזה וזה כן דינו גם ביום טוב, וכמו שנשאר‬ מזה גם במשנה לפנינו. ‬‬